כשהכובש הבריטי ניסה לסגור את הארץ בפני יהודים, כדי למנוע את הקמת הבית הלאומי ליהודי, כפי שנדרש בהחלטת חבר הלאומים ובוועידות הבינלאומיות אחרי מלחמת העולם הראשונה - היו שסברו, כי חובה להפר את חוקי הרשע הבריטיים, שאנטישמיות בוטה הייתה מניע חשוב לחקיקתם. "הספורט הלאומי", קרא זאב ז'בוטינסקי להפרה מאורגנת של החוקים הבריטיים, שהגבילו את העלייה. חניכיו ארגנו בשנות השלושים מפעל גדול של עלייה "לא-חוקית", שנקרא,
עליית אף-על-פי. שהרי חוק, המגביל את שיבת היהודים למולדתם, אינו חוקי בעליל - גם אם לבלר בריטי חתום עליו - ומצווה להפירו.
אחרי מלחמת העולם השנייה הוקם
המוסד עלייה ב', שארגן את הברחת הגבולות באירופה ואת ההעפלה ארצה. בעתלית, בקפריסין ואפילו במאוריציוס הוקמו מחנות-מעצר למעפילים, שהבריטים התאמצו לתופסם. לא-מעט מלחים וקצינים בחיל הים הבריטי עוטרו באותן השנים על גבורתם הנועזת במלחמתם במעפילים.
לכן, מוזר מאוד, שעל מחנה המעצר למעפילים בעתלית, מופיע - כתרגום לאנגלית המונח, Immigrants Camp. המונח הטיפשי מעקר את כל חשיבות ההעפלה ואת ייחודה. גם המונח, "מחנה מעפילים", אינו נכון. מזל, שבאנגלית מופיע לידו המושג - Detention Camp (מחנה מעצר).
ניסיתי לקרוא כמה פעמים את השלטים בעיניו של תייר, ולא הבנתי מה רוצים ממני. תיירים, שהובלתי באזור, אימתו את חששותיי. לאחר שצילמתי את השלטים המעוותים כמה פעמים, שבתי לעתלית בשבוע שעבר, וראיתי, שהוצב שלט חדש על כביש 2 מתל אביב לחיפה. אך רק באנגלית מצוין, כי המדובר במחנה-מעצר - כאילו המדובר בפושעים פליליים, ולא באחינו, שהכובש הבריטי חמס את זכותם לעלות ארצה.
קשה להבין מה עובר על כותבי השלטים לאורך כבישי ארצנו ואת מי שהנחה אותם. השלט ליד צומת עתלית אינו היחיד בדרכינו, שעושה חוכא ואטלולא מההיסטוריה היהודית. ואיני מתכוון רק לשגיאות כתיב בוטות, או לתעתיק מטורף.