בשנה שעברה הלך להם קלף, לשמאלנים המקצועיים, אלא המתפרנסים משמאליותם. הם הציתו אש אשר
יאיר לפיד ודן שילון דאגו שתתפזר בל פינה, כמובן שמאחורי אותם מפזרי אש הסדרתיים יש והיה אינטרס, לפחות ליאיר לפיד יש אינטרס כגודלה של השמש.
אבל זהו, נגמר, יאיר לפיד ודן שילון למזלנו ולשמחתנו כבר לא שם, וקול תרועת השופרות הפך לקול ענות חלושה, מהמונים אנו מונים כמות מצומצמת של אנשים, אשר הדגל האדום ברום גרונם, אלה שרוצים להביא לכאן את סטאלין, על מרתפיו ועל רציחותיו, והמטרה מקדשת בעיניהם את האמצעים.
הם רוצים לקחת לנו את היוזמה הפרטית, הם רוצים לקחת לנו את הממון שחסכנו ולדחוף אותם לכיסם, הם הפכו להיות מפגינים סדרתיים, במקום לעבוד ולהתפרנס בכבוד.
החרדים טובים מהם לאין שיעור, הם לפחות לומדים.
ואת ההפיכה הזו יש לדכא ביד רמה, יד רמה פירושה קנסות על הפרת חוק, הרבה קנסות, עשרות ומאות אלפי שקלים, הן לחוצים את קו החוק והן לשולחיהם, או אלה המלמדים אותם את המנון הצבא האדום.
והרי מדובר במפגינים מקצועיים, אך מפגינים עונתיים, דובי קייץ, הם מפונקים מידי בכדי להפגין בחורף, (שמא יתלכלך הג'ינס האופנתי) ולכן מתפקידנו להשבית את עוברי החוק מתוכם כלכלית לכמה שנים, להפוך אותם לעיניים מרודים, אולי יבינו להיכן הם מנסים להוליך אותנו.
רק יד חזקה ועשרות/מאות אלפי שקלים קנסות לעבריינים ירגיעו את הרוחות, באשר אי הרגעת הרוחות היא פתח מסוכן לאנארכיה שלטונית שאת ניצניה אנו כבר רואים כעת.