לא הייתי בשדרות רוטשילד ביום שישי, כאשר בריונות של פקחי עיריית תל אביב הפעילו כוח לא סביר נגד
דפני ליף בתגבורת של משטרה, משמר הגבול ויס"מ.
אני רק רואה מאות תמונות ברשתות החברתיות, כל תמונה מספרת שביום שישי שעבר בשדרות רוטשילד נחצה קו אדום. הפיקוח העירוני של עיריית תל אביב נהפך לכוח שיטור אלים ברוטאלי ומסוכן לשלום הציבור.
שדרות רוטשילד של ברלין
פיקוח עירוני אלים קיבל את מלוא התגבורת המשטרתית כדי למנוע כל גילוי של מחאה במרחב הציבורי. אירועי יום שישי גררו להפגנה המונית ביום שבת. המשטרה מודה שברחובות תל אביב צעדו 10,000 מפגינים. מה שלא הפנימה המשטרה שהאלפים באו כדי לבטא זעם נגד פיקוח עירוני אלים, שפעל תחת מטריה וסיוע פעיל של משטרת ישראל.
אלימות של פקחים ושוטרים היא שהדליקה את תבערת ההפגנה במוצאי שבת. מה שקרה במוצאי שבת חייב להדיר שינה מעיני כל אזרח במדינת ישראל.
לראות מאות תמונות של אזרחים כבולים באזיקים מוכים על-ידי שוטרים או שוטר חונק מפגינה מזכירות ימים אפלים בהיסטוריה.
מאות התמונות מיום שישי בשדרות רוטשילד מחברות אותי לספר של הנס פאלאדה "לבד בברלין", המונח על שולחני . גם שם הוצגו המפגינים כאלימים, שיש לפעול נגדם בכל האמצעים. אולי בהבדל זעיר, שם המשטרה מתגאה באלימות, ורואה בה בהחלט אמצעי חוקי.
הספר "לבד בברלין" מתאר לנו את ברלין הצועדת לעבר ימיה החשוכים תוך תיאורי שדרות רוטשילד של ברלין.
"הם הפעילו סלעים נגד שוטרים". הראיה שבדה מלבו מפקד משטרה בברלין בימים אפלים של ההיסטוריה, היא בדיוק אותה ראיה שקרית, שבדה מלבו מפקד משטרה בעיר תל אביב, העונה לשם ניצב אקסלו.
אני קורא ספר המתאר ימים רחוקים במחצית הראשונה של המאה הקודמת. לצערי, אני חש שאני קורא על ימים המתקרבים מאוד לרחובותינו. כמו שם ואז גם כאן ועכשיו גלי "פטריוטיות" ו"נאמנות" ממאנים לראות כיצד אפלת "לבד בברלין" של הנס פאלאדה מתחילה בבית שלנו בישראל לצמצמם את המרחב הדמוקראטי במטרה להשתית בו את אפלת "לבד בברלין".
אך לא רק שדרות רוטשילד מככבות ב"לבד בברלין". אך בעוד אירועי שדרות רוטשילד זכו לסיקור תקשורתי, ישנם אירועים אפלים , שלמרבה הצער, התקשורת בורחת מהן . וכזו היא התמונה המזוויעה מהספר "לבד בברלין", בה תובע צבאי מביא עדות מסייעת מאסיר, תמונה הפושטת את כל המחלצות הספרותיות של אז ושם ולובשת את פני המציאות של ישראל, מציאות ששמה שב"כ והתביעה בבית דין צבאי בישראל.
התמונה הקודרת של אסיר ב"לבד בברלין", שתמורת הבטחות להטבות במצבו מוכן לתת כל עדות ששרותי הביטחון יבקשו. זה לא שם זה כבר כאן, כשהאסיר חמאד סרור מוכן להעיד בבית דין צבאי נגד המורה מוחמד נאפע, ולומר כל מה שיכתיבו וישננו לו שירותי הביטחון.
בזכות התושיה של עורכת דין תל אביבית, גבי לסקי, וחבריה קיבל בית המשפט את הממצאים של הסנגוריה, והתריס כנגד התביעה, שעשתה עסקה שקרית עם האסיר חמאד סרור.
מתמודדים עם חומת השקר
בשונה ממציאות האופל המתוארת ב"לבד בברלין" ישנם פה בישראל עורכי דין נועזים, כמו גבי לסקי ועובדי משרדה, המוכנים להשקיע ימים ולילות כדי להתמודד עם חומת שקר המבקשת לבדות ראיות שקריות.
לעתים הם גם מצליחים. במקרה שלנו הצליחה עורכת הדין גבי לסקי ואנשי צוותה לשים ללעג תביעה שקרית, שבנה השב"כ יחד עם התביעה.
לאלומת האור בחשכה, שנשאה בגאווה רבה עורכת הדין גבי לסקי, יש להוסיף את דבריו של השופט בבית הדין הצבאי רב סרן אמיר דהאן, שמצא כי מעדות האסיר חאמד סרור נגד מוחמד נעפא עולה במפורש
"שהובטח לו שחרור אם יסכים עם חוקריו ויגיע עמם להבנה משותפת".
אנחנו מרבים להתהדר בהילה של מערכת צבאית נקיה ודוחקים לקרן זוית את דבריו של השופט רב סרן אמיר דהאן -
" על בית המשפט להתריע מפני שימוש באמצעי פסול זה".
האמצעי הפסול הוא השימוש השקרי, שעשו יחד שב"כ ותביעה צבאית בהגישם כתב אשמה חמור נגד מורה, שדרדר מכונית לתהום וגם ידה אבנים לעבר ניצולים ולעברם כל מי שנחלץ לעזרתם.
מאירוע כזה, שנכחו בו אנשים רבים, החליטו השב"כ יחד עם המערכת המשפטית להגיש תביעה, שמתבססת על עדות מפוקפקת של אסיר תמורת שחרור ממאסר שהובטח לו יחד עם עוד תוספת של עדות מסייעת, שניתנה על-ידי אדם לוקה בשכלו.
פס"ד השופט דהאן - חריקת בלמים במדרון התלול
פסק הדין של השופט רס"ן אמיר דהאן ומערכת ההגנה במשפט, שהשקיעה עבודה מאומצת, הם בבחינת בלמים במדרון תלול לעבר חשכת-המציאות של "לבד בברלין".
אם בישראל מתאפשרת כליאה של אדם עד סוף ההליכים, כשכתב האשמה מבוסס על עדות אסיר המוכן תמורת שחרור להפליל כל מי ששרותי הביטחון יבקשו , אני רואה את המציאות של "לבד בברלין" קורמת כאן עור וגידים ומאיימת עלינו כעל חברה דמוקראטית.
השב"כ מצטיין בזיהוי האסיר החלש, המוכן למסור כל עדות שיבקשו ממנו, להפליל כל אדם שיבקשו שיפליל, רק כדי לצאת לחופשי. לכאורה הוא יצא לחופשי למעשה הוא מופקר לרחוב עוין, שלא יסלח לו על ההלשנה. למעשה הוא נקלע לבדידות ולנידוי. עדות השקר גם עלולה לעלות לו בחייו על היותו משתף פעולה.
אם נוסיף למציאות הקפקאית גם עדות של אדם מפגר, לוקה בשכלו - עליה הרחבתי בחלק הראשון של המאמר - הרי צחנת "לבד בברלין" מפלסת לה דרך למציאות חיינו כאן ועכשיו, בשנת 2012 .
אני מצר על כך שכחברה אנחנו עוברים לסדר היום ונשארים אדישים לנוכח מה שמתרחש בפתח ביתנו, בתוכנו. כל הממצאים, שעמדו בפני השופט שזיכה את הנאשם, עמדו גם בפני ערכאות שיפוטיות בצבא, שהאריכו את מעצר הנאשם ואף החליטו שישאר עצור עד סוף ההליכים. הליכים שיכולים להמשך חודשים ושנים.
ואי-אפשר לסיים בלי הנימה המבדחת, כשהשופט הצבאי החליט לזכות את הנאשם, המתרגם באולם התבלבל, הוא פנה כה וכה ושאל - "איך מתרגמים לערבית את המילה זכאי"?
ניצוץ אור באפלת האלימות המשטרתית וזרועות הביטחון זו מערכת המשפט. מערכת משפט אמיצה, שנזפה במשטרת ישראל, שביקשה להאריך מעצרם של מפגינים בשדרות רוטשילד עד תום ההליכים, ובזיכוי של נאשם, שהשב"כ ביקש לתפור לו תיק במשפט, שנעלם מעיני התקשורת.
זהירות, "לבד בברלין" משוטט בשדרות רוטשילד, כשהוא חש גם את אימת המעשים המחפירים של השב"כ.