התאונה עצמה אירעה ליד תל השומר, כאשר הנהג הנפגע ישב בפקק וראה בראי מכונית מתקרבת מאחור. הוא היה בטוח שהמכונית תעצור כמטחווי כמה סנטימטרים מאחוריו, אבל טעה. חבטה עזה הקפיצה אותו ממקומו. "נפגעתי", חשב.
הנהג הסיע את מכוניתו הצידה, יצא לראות מה קרה ופגש פגוש פגוע. מאחור יצא מן המכונית איש במלוא ימיו ומכוניתו נפגעה יותר - כל חזיתה נמחצה. ואז קרה דבר מוזר - השניים חייכו זה אל זה. לא חיוך של מכרים, אלא חיוך של אנשים שיצאו במזל מתאונה קלה.
"יכול להיות הרבה יותר גרוע. ראיתי אותך בראי מתקרב וחשבתי שתעצור"... - אמר הנפגע.
"אני נורא מצטער. הסתכלתי לרגע לאחור. הנה הפרטים שלי. אני מקבל על עצמי את כל האחריות" - השיב הפוגע.
הייתי מופתע - הן מן התאונה הבלתי צפויה והן מן המפגש הבלתי צפוי כל כך.
כעבור יומיים סיפר לי ידידי את המשך האירוע: "התקשרו אלי מחברת הביטוח של הנהג הפוגע. הוא באמת הודיע על התאונה והוא באמת לקח על עצמו את האחריות. חברת הביטוח שלו מטפלת במכונית שלי. קיבלתי מכונית חלופית. לא יאומן. כל כך לא ישראלי"...