קצת בשביל האיזון לימים אלו, כששמים את החרדים על כס המשפט וועדות שונות קמות כדי להשוות את הנטל ורבים נזכרים פתאום ב"פשעים" של החרדים, חשוב וכדאי ללמוד על מעשיהם הטובים.
מעשים שגם רבים מהחילוניים מכירים ויודעים. אבל לשמחתנו ולשמחתם, לא כולם נאלצים לראות ולדעת.
כוונתי לעמותות החסד המדהימות, עמותות שהינן עמוד החסד, אחד מאותם עמודים עליהם מתקיים העולם.
מאחר שיצא לי להיות די הרבה לצד חולים בבתי חולים, "זכיתי" להכיר ולראות כמה זה מחזק וכמה עומד על זה עולם הכאב, הקושי והצער.
על גמילות חסדים
ואזכיר את אלו שהיו בעזרנו בימים קשים של אישפוזים שונים בבית החולים בילינסון.
"עזר מציון" - העמותה הגדולה ורבת החסד הזו, מגיעה לכל מקום בו יש צורך, כאב שצריך הקלה, או קושי שצריך מענה.
בשעות הצהריים הגיעו מתנדבות "עזר מציון" עם ארוחות צהריים עבור משפחות החולים שנאלצות לפעמים להישאר בלי לזוז ממשמרתן. הן מגיעות עם מגשיות מזון טרי ואפילו חם. מגשיות עם בשר, או תחליף צמחוני ותוספות, קופסאות עם סלט טרי מתובל וטוב, לחמניות תוצרת בית. שתייה קרה ואפילו עיתון ו..חיוך.
רק מי שהיה שם ומכיר את התחושה של "אני רעב ומה כבר אפשר לאכול ואיך נקנה ולמי יש כוח לחפש אוכל" יודע שהארוחות האלה הן ישועה אמיתית לנפש רעבה, עייפה וחסרת כוח לדאוג לעצמה.
במחלקות אונקולוגיות בבתי חולים שונים מחלקים קפה חם, תה וחלב וכן עוגות טריות טעימות המוגשות בחן ובאהבה. מזון לגוף וגם לנפש הכמההה לתשומת לב עם הקפה החם והעוגה.
וזה מלבד המפעלים הענקיים של מחנות נופש לילדים חולים, תמיכה בקשישים, הסעות חולים ובני משפחה בחינם. סיעוד וייעוץ לחולים, מאגרי מח עצם, טיפולים ועוד, שכדי להכירם כדאי פשוט להיכנס לאתר שלהם, לקרוא ולהתרגש וללמוד על אחת העמותות המופלאות שכמה שעושה, לא די להם ועוד ידם נטוייה לעזור ולחזק..
"חסדי יואל" - עמותה שדאגת לארוחות ולכל מה שנחוץ לשבת בבית החולים בילינסון: נרות, יין, לחמניות, מרק חם בתרמוס, מפות ומפיות, כלים חד פעמיים וכל מה שנחוץ לארוחות שבת. ואפילו מלח, פלפל ובשמים להבדלה. הכל ארוז ומאורגן.
כשנמצאים בבית חולים, לפעמים נראה שהצער והדאגה יש בהם די כדי להשביע. ואם תגיע השבת ולא נאכל – אז לא נורא. אבל מובן שזה חשוב. ולו רק בגלל שבשבת אין להצטער.
ב"חסדי יואל" מגיעים לחדרים ולמחלקות, על-פי הרשמה ומביאים את השקים עם כל מה שנחוץ לשבת. אפילו גפילטע פיש.
בשבת הם עברו עם עגלות וסירי חמין ענקיים ומי לא אכל? הנפש הרעבה נרגעה מהמנות הביתיות האלה ומהשמחה שדואגים לנו.
מלבד ההגשה למחלקות, מחזיקים ב"חסדי יואל" בבילינסון מטבח שבת למי שמעוניין להגיע לאכול שם ארוחת שבת כולל קוגל וקינוח. הכל חם, טרי ומוגש באהבה.
"רפואה וחיים" - מתנדבי עמותה נפלאה זו מגיעים בשעות הערב עם עגלה ובה כריכים מלחמניות טריות. כריכי טונה, שוקולד, ריבה וגם לחמניות ריקות. וכן שתייה קרה, חיוך וברכה.
"אלו המתנדבים הבאים יום יום ברכבם להוביל 2000 לחמניות מן המאפייה אל בתי הרכזים, אלו הרכזים שאצלם מופקדות הלחמניות. אלו הנשים הצדקניות שלוקחות – כל יום, כל יום, כל יום – את הלחמניות לביתן כדי להכינן במסירות נפש, אלו אוספי הלחמניות מבתי הרכזים ואלו המתנדבים אשר בכל לילה מקדישים זמן קבוע לעשות חסד עם זולתם שאינם מכירים ואולי גם לא יכירו, אך ורק בגלל שחונכו על אהבת הזולת ובגלל ההוראה: "ואהבת לרעך כמוך".(מתוך אתר העמותה).
"עזרא למרפא" - מיסודו של
הרב פירר. לצערנו רבים נזקקו לייעוציו ולהכוונתו. גם חילוניים רבים פונים אליו לקבל ייעוץ והכוונה. הרב פירר מוכר מאוד בקרב הקהילה הרפואית ולהמלצותיו יש משקל רב.
במאמר מפורט שפורסם בביטאון הרופאים של המרכז הרפואי על שם רבין בפתח תקוה, מסביר הרב פירר את משנתו, ואת הכח המניע אותו בעשייתו.
חולה זו הגדרה לא נכונה
מדבריו במאמר: "חולה" זו הגדרה לא נכונה, חולה זה אדם כמוני וכמו כל אחד אחר, זה יצור אנושי מאותו סוג שממנו מורכבת האנושות כולה, זה אדם שנקטעה מרוצת חייו השלווים, זה אדם שברגע קט הפך להיות תלוי בזולת, תלוי ברופאים ותלוי ברפואות. הוא יכול להיות איש רוח או איש עסקים בעל משפחה או יושב בדד, זהו אדם שחייב להיקרא אדם וחובת הסובבים אותו לדאוג לכך ולהשתדל בשמירת כבודו. .. המחלה והסבל הינם נקודות ציון בחייו של האדם ודווקא בגין כך, חובתנו להעניק לו את מלא התמיכה לה הוא זקוק וחובתו של הממסד הרפואי לאפשר לו את הנגישות לטוב שבאפשרותו להציע."
שני אברכים חרדים, ממתק ועיתון. בימי שישי ממש קרוב לכניסת השבת הם הגיעו. זוג אברכים חרדים עם עגלה מלאה עיתונים וופלים מצופים וצעצוע קטן. עברו בין החדרים, בירכו וחילקו. במקום הכואב הזה והקשה, כל חיוך הוא כוח מחזק. כל תשומת לב. וקצת לפני הדלקת נרות השבת הם הגיעו, מראים שלא נשכחנו. שחושבים עלינו. יישר כוח גדול!
נערות מתוקות וצנועות עם נרות שבת – בימי שישי בבקרים הן עברו בחדרים חילקו חיוך ונרות שבת. מתוקות ומבורכות.
להקת "משמחים" – קבוצת בני נוער דתי שהגיעו לפני כניסת השבת – לא חרדים דווקא – אבל אי-אפשר לא להזכיר. הם הגיעו עם גיטרות וחיוכים לשמח ולעזור להכניס את השבת בחיוך מלא תקווה. עם ישראל היפה והאכפתי.
ואלו רק מעט מאותם עמותות של הציבור החרדי השוקד למצוא מה חסר ולמלא אותו. באהבה, במסירות נפש ובדאגה כנה. יש עמותות נוספות רבות המוצאות את המקום שלהם לעשות חסד בדרכים שונות כי צרכי העם רבים. ויש דברים שממשלה לא יכולה לספק, רק לב יהודי חם רחום עם מסירות נפש ואהבת ישראל יכול ועושה.
וכל אחד יכול לתת מזמנו להתנדבות. כל אחד יכול לתרום מכספו משהו. כי עשיית חסד היא דבר נפלא. כך עולה מידת הטוב בעולם. ו"עולם חסד יבנה" (תהילים פט, ג)
שנזכה להיות בין המעניקים והתורמים.