X
יומן ראשי
חדשותתחקירים
כתבותדעות
סיפורים חמיםסקופים
מושגיםספרים
ערוצים
אקטואליהכלכלה ועסקים
משפטסדום ועמורה
משמר המשפטתיירות
בריאותפנאי
תקשורתעיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורהלכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונתמיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עתוידאו News1
פורמיםמשובים
שערים יציגיםלוח אירועים
מינויים חדשיםמוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טוריםבלוגרים נוספים
רשימת כותביםהנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישיםפירמות
מוסדותמפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורתאירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומייםאירועים כלכליים
אירועים מדינייםאירועים משפטיים
אירועים פוליטייםאירועים פליליים
אסונות / פגעי טבעבחירות / מפלגות
יומנים אישייםכינוסים / ועדות
מבקר המדינהכל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
האם אנו סבורים שילדים אין להם רגישות לגוונים ולכן רק צבעי יסוד מתאימים להם? או האם אין להם רגישות לצליל או לקצב כך שצריך לתקוף אותם במנגינות פשוטות? חסידי התורה האנתרופוסופית מכירים את הגישה לפיה הילד הוא יצור רגיש בהרבה מן המבוגר וחושיו מחודדים ורגישים פי כמה - ולכן נעטוף אותו בגוונים רכים ובגירויים עדינים כדי לאפשר לו לחוות ולהרגיש
▪  ▪  ▪
שלישיית עתר [צילום: יח"צ]

אורח מכוכב אחר שהיה נכנס לחנות צעצועים טיפוסית באחד מהקניונים היה בוודאי ממשש את הסחורה באצבע אחת ירוקה, מביט סביב בעין וחצי סגולות ושואל: בעבור אילו לקוחות נועדה החנות הזו?..ממ זוהי חנות לילדים. מעין אנשים קטנים הנמצאים בשלב מוקדם בהתפתחות שלהם.
אם כך היה שואל אותו האורח שטרם נתקל בילדים - כפי הנראה ילדים הם ממש כמו בני אדם רק שהם עיוורי צבעים, כבדי ראייה וגם חרשים. זוהי מסקנה מתבקשת כיוון שמספיק להביט בעולם שמוצרים המשחקים והעיצוב שהחברה שלנו מציעה לילדים כדי לקבל סחרחורת וחצי - הצבעים חדים וזועקים בעוצמה שלהם, הכל סובל מצעקנות מוגזמת, הצלילים המתלווים לאותם צעצועים תמיד חזקים מידי, צורמים, מציקים.
איני מיתמם לחשוב שאין בצבעוניות הזו בכדי למשוך ילדים אולם בכל זאת - האם אנו סבורים שילדים אין להם רגישות לגוונים ולכן רק צבעי יסוד מתאימים להם? או האם אין להם רגישות לצליל או לקצב כך שצריך לתקוף אותם במנגינות פשוטות ובמקצבים מודגשים ושבלוניים?
לילד חושים מחודדים יותר מלמבוגר
חסידי התורה האנתרופוסופית בוודאי מכירים את הגישה האלטרנטיבית שמציגה האנתרופוסופיה - הילד הוא יצור רגיש בהרבה מן המבוגר וחושיו מחודדים ורגישים פי כמה - ולכן נעטוף אותו בגוונים רכים ובגירויים עדינים כדי לאפשר לו לחוות, לדמיין ולהרגיש.
אני חייב לומר כי העיקרון הזה מדבר אלי - המתקפה הברוטאלית כמעט שהחברה שלנו מזמנת לילדים הרכים סוגרת את החושים והדמיון שלהם יותר מאשר מפתחת אותו. כשאנחנו נחשפים לאור חזק מידי - הרפלקס שלנו הוא לעצום את העיניים - ובאותו האופן אני מנחש שמגיב ילד רך שנחשף לצבע עז ולצליל חזק.
כמו בעולם המבוגרים - גם בעולם התוכן לילדים התפצלו שתי גישות הפוכות כתגובה לקצב החיים המערבי האגרסיבי והמשופע (יותר מידי) גירויים. - גישה אחת אומרת - החיים זזים מהר - הבה וניתן לילדים גישה למחשב, לאייפון וניתן להם להסתגל לקצב הזיפזופ הבלתי פוסק - חדש זה טוב, ישן זה משעמם. מהיר זה אין, איטי זה אאוט.
הגישה ההפוכה - בורחת לצד השני וכיום אנשים רבים מחפשים מפלט משאון הקניונים והיובלים המבולבלים בסביבה רגועה יותר - בחיי כפר או סתם ברוחניות מתוצרת המזרח.
שלישיית עתר
שלישיית עתר קיימת כ16 שנים והיא מההרכבים הקאמריים הפעילים בארץ אשר כוללת את עפר שלי,- פסנתרן ומעבד, טניה בלצר- כנרית, ומרינה כץ צ'לנית.
כהרכב קאמרי קבוע, שמה לה שלישיית "עתר" למטרה לקרב ולחשוף קהל מגוון אל חויית ההאזנה למוזיקה קמרית אומנותית.
ההרכב מופיע בלמעלה ממאה קונצרטים בעונה ומבצע מלבד רפרטואר קלאסי מרכזי גם בקשת רחבה של סגנונות מוזיקליים: מוזיקה עממית, ג'אז, שירי עם ופולקלור, מוזיקה יהודית ישראלית ובת זמננו.
השלישייה יוזמת פרויקטים מוזיקליים הכוללים עיבודים מקוריים פרי עטו של פסנתרן ההרכב, עפר שלי תוך שיתופי פעולה עם מוזיקאים וסולנים מובילים.
פרויקט 'נופי ילדות' מצטרף לתוכניות הנושאיות הוותיקות של שלישיית עתר שבהן מושם דגש על מוזיקה ישראלית, מוזיקה יהודית ופולקלור בינלאומי.
הכותב הוא פסנתרן ומייסד שלישיית עתר למוזיקה קאמרית
תאריך:  04/07/2012   |   עודכן:  04/07/2012
מועדון VIPלהצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יפה לורנצי
הגיע הזמן לנקות את הפיות של הדוברות המתלהמות שאין להן, להם, משנה סדורה והן לא ממורכזות ומדויקות כי לאמתו של דבר אין להן רצון להגיע להסכמות
צ'לו רוזנברג
אין גבול לציניות והטמטום. הידיעה על הקלות לרוצח הייתה צריכה להקפיץ מדינה שלמה אך במקום זאת רבבות ודאי חוגגים את ניצחונם. גם עמיר יכול לומר לעצמו שהיה שכר למעשהו. לכשייצא מן הכלא עוד יסמן בידו וי. במקום שבו חיי אדם הפכו מזמן להפקר, מדוע שלא נסלח לעמיר, ירא שמיים שכמותו!
זהר אמין
הערבים לא מהווים נטל על המדינה ותרומתם למדינה עולה על התמורה שהם מקבלים מהמדינה. לעומתם רבים מהעולים של ליברמן מהווים נטל כבד על המדינה
איתן קלינסקי
אני מביע את מלוא הערכתי לצוות הרופאים, לעובדי המעבדה והטכנאים, שבמשמרת לילה ארוכה - כשעוד נכפית עליהם גם מציאות רפואית בלתי סבירה - הם מצליחים להתמודד עם שלל בעיות קשות מנשוא של חולים. אי-אפשר שלא להתפעל, איך באדיבות רבה כל הצוות מבצע את תפקידו, גם כאשר הוא נתקל בתגובות של קוצר רוח של חולים
דן אלון
אם לא למען הצדק, החופש, השוויון בפני החוק, זכות הביטוי, החובה לאיזון בנטל או כל ערך חברתי נעלה אחר, אז לכל הפחות למען עצמכם ועתיד ילדיכם, למען המדינה שנלחמתם עליה והקזתם דם, יזע, דמעות, לזכר יקיריכם, לטובת דור העתיד    המחאה היא לא של דפני, ולא של אף אדם אחר, היא לא "שמאל קיצוני" כמו שמנסים למכור לכם כדי להרתיע אתכם מלעמוד על זכויותיכם, והיא לא אנרכיזם שמוכרים השועלים    המחאה היא שלב הכרחי בדרך לשינוי    בואו לכיכר, בואו נעשה כאן שינוי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il