X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
חן בראל בת ה-25 נחשבה לאחד העילויים החשובים בתיאטרון, ומסתבר שלפני מותה היא הוזמנה לככב במספר הפקות מסחריות שונות. חבל שמותה היה טראגי ומיותר כל-כך, כשעם קצת תשומת-לב אולי היה ניתן למנוע את האסון הכבד שפקד את משפחתה
▪  ▪  ▪
תביעה: יורם לוינשטיין גרם ברשלנות למות תלמידתו
עופר וולפסון
משפחתה של חן בראל ז"ל, שנפלה אל מותה במהלך המסיבה השנתית שערך המורה למשחק בביתו, תובעת פיצויים בגין נזקי גוף בסך של 2.5 מיליון שקלים
לרשימה המלאה

אין ספק, מדובר בסיפור קורע לב וטראגי עד מאוד. חן בראל, תלמידת שנה ג' בבית-הספר למשחק של יורם לוינשטיין, נפצעה קשה ב-5 במאי, כאשר נפלה מגג ביתו של המורה למשחק יורם לוינשטיין.
תקציר האירועים
בראל נחשבה אחת התלמידות המוכשרות במחזור שלה ואחת החביבות על לוינשטיין עצמו, שאף ניבא לה גדולות ונצורות. ב-5 במאי היא הוזמנה ביחד עם תלמידי שנה ג', מורים וחברים של לוינשטיין למסיבת יום-ההולדת של המורה למשחק יורם לוינשטיין. במהלך המסיבה, ומסיבה שאיננה ידועה עד היום, נפלה חן מגג ביתו של לוינשטיין ומצבה הוגדר קשה מאוד.
לאחר שטופלה במקום על-ידי פרמדיק, הועברה במצב אנוש לבית החולים, שם לאחר ימים אחדים בהם נאבקה על חייה נפטרה. בבדיקת רעלים שהתבצעה עם הגעתה לבית החולים לא נמצאו סימנים לשימוש באלכוהול או בסמים.
את ההודעה על כך קיבלה אמה שושנה בשעת לילה מאוחרת. אך כאשר הגיעו בני-המשפחה לבית-החולים "שיבא" שבתל-השומר התברר להם מצבה הקשה של חן. הרופא הסביר להם שחן קיבלה מכה חזקה בגזע המוח (מה שעלול להותיר אותה משותקת לתמיד).
עוד בהיותם בבית-החולים ניסו להבין ההורים מה קרה לחן. מעדויות אנשים שנכחו באותה מסיבה מתברר שחן פסעה במקום שלא היה בנוי, וכתוצאה מכך נפלה מגובה שניים וחצי מטרים וייתכן שנחבלה מארונית שהייתה במקום. בחור שלמד בבית-הספר למשחק בשנה ב' ירד למטה וניסה להנשים את חן, ללא הצלחה יתרה.
המשטרה פתחה בחקירה פלילית אשר נסגרה מיד לאחר שהחלה (היות שהיא לא הכילה ממצאים מיוחדים בזירה ומחוצה לה). לאחר מותה של חן ביקשה המשפחה לפתוח מחדש את החקירה כדי לוודא שחן לא נדחפה או לחלופין הייתה שיכורה.
ההחלטה לתבוע את יורם לוינשטיין
למרות ששרררו יחסי קרבה חמים בין חן בראל למורה שלה יורם לוינשטיין, החליטו הוריה של חן לתבוע אותו, את הסטודיו לאומנויות סל"ה, ואת חברות הביטוח כלל ביטוח והפניקס על נזקי גוף בסך כולל של 2.5 מיליון שקלים. את המשפחה מייצג עו"ד אמיר ארבל ממשרד עו"ד שדה שרון ארבל. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בפתח תקוה.
עורך-הדין ארבל טוען שלא מדובר במסע נקמה נגד יורם לוינשטיין, אך הוא היה חייב לדאוג לכך שהמקום יהיה בטוח וכן שאנשים שתויים לא יעלו לגג. מאחר שלא עשה זאת, מדובר ברשלנות מצד מר לוינשטיין.
מצב המעורבים בפרשה נכון לרגע זה
מאז מותה של חן החל אביה רומן לחבוש כיפה והוא מתפלל כל יום בבית-הכנסת השכונתי. כאשר המשפחה באה לאסוף את חפציה מהדירה הקטנה שבשכונת התקווה בתל אביב, הזכרונות הציפו אותם והם לא חדלו לבכות.
יורם לוינשטיין, יש לציין, לא זנח את המשפחה לאחר האסון המחריד. הוא טרח להגיע לשבעה ולשלושים, והוא העלה רעיון מופתי לערוך ערב הנצחה חגיגי לחן בבית-הספר. כמו-כן, הוא שומר על קשר קבוע ורציף עם המשפחה.
חן בראל בת ה-25 נחשבה לאחד העילויים החשובים בתיאטרון, ומסתבר שלפני מותה היא הוזמנה לככב במספר הפקות מסחריות שונות. חבל שמותה היה טראגי ומיותר כל-כך, כשעם קצת תשומת-לב אולי היה ניתן למנוע את האסון הכבד שפקד את המשפחה.

תאריך:  10/07/2012   |   עודכן:  12/07/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גרשון אקשטיין
השימוש בביטוי "אחריות מיוחדת" ו"אחריות מיניסטריאלית" תפס מקום של כבוד בציבור. ההתנגדות - לעתים הבוטה - של השרים יובל שטייניץ ואלי ישי לממצאי מבקר המדינה אולי מובנת, אך לנוכח הטענה "מה יכולתי לעשות, אני התרעתי" יש בהחלט מה לומר ולשנות את תפישת האחריות מן היסוד
אלי אלון
באוגוסט 2011 פרסמתי כתבה על היותו של שטח בסיס צה"ל מש"א בית דגן מטרד סביבתי ובטיחותי חמור, וכי המקום הפרוץ והנטוש מזה למעלה מעשר שנים הפך למזבלת ערימות פסולת בניין וערימות גגות אזבסט, ובמקום מצויים מבנים הרוסים, חלקם במצב רעוע ובסכנת קריסה. חלפה כמעט שנה. המצב נותר כפי שהיה
ספי סגל
"כתלמיד נאמן של מורשת ז'בוטינסקי העדיף שמיר את מדיניות 'קיר הברזל' על פני ניסויים מפוקפקים". באלה הכוונה להסכם לונדון של פרס ולהסכמי אוסלו של רבין עליהם אמר רפול: "מדינה היא לא כרובית - על מדינה לא עושים ניסיונות". המורשות הללו קוטביות זו לזו במובן העמוק ביותר של שרידות הקיום הציוני
בלפור חקק
לפני שבע שנים (ביולי 2005) הלך לעולמו אחינו הבכור, אלי חקק ז"ל, שהיה בעל תסמונת דאון. בשעות שלאחר מותו כתבתי את ההספד עליו, ונשאתי אותו בבית ההלוויות בהר המנוחות בירושלים. ההספד הופיע אחר כך במסגרות שונות והפך למסמך חברתי במוסדות חינוך רבים. כעילוי נשמה לאלי ז"ל אני מעלה שוב לזכרו את ההספד, כקריאת תיגר על יחס החברה לחלשים ולאנשים המוגבלים ובעלי הצרכים המיוחדים
גורי גרוסמן
מאזרח שאינו משרת את מדינתו יש לשלול את זכות הבחירה, זוהי זכות מוסרית מאין כמותה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il