בסוף החודש ייפתח באילת כבכל שנה פסטיבל הג'אז הבינלאומי שיימשך שלושה ימים (בין ה-30 ביולי ל-2 באוגוסט). הפסטיבל מציע מגוון עשיר של סגנונות וטעמים המשלבים בין מוסיקת הג'אז למוסיקת עולם, רוק, פיוז'ן ובלוז.
היסטוריית מוסיקת הג'אז בישראל
בעבר, נחשבה מוסיקת הג'אז בישראל כמוקצה מחמת מיאוס. כלומר, היא נתפשה בישראל כמוזיקה מבוגרת, אליטיסטית, אשר מעניינת אך קומץ קטן של אנשים. בסוף שנות ה-60, כאשר מוסיקת הרוק החלה לפרוש כנפיים, הג'אז שימשה כמחליפתה החיוורת והלא מרתקת בעליל.
השינוי החיובי שהחל להסתמן בקשר לג'אז
אך באמצע שנות ה-70 קמו קבוצות של אנשים כגון: מל קלר, אלברט פיאמנטה, אלכס וייס ודני גוטפריד, אשר הפכו את הג'אז ממוסיקת שוליים לסגנון מוסיקלי נוסף שיש לקחת אותו ברצינות תהומית.
הקמתו של בית-הספר למוזיקה "רימון", שהוגדר כמוסד ללימודי ג'אז בין השאר, הקמת פסטיבלים קטנים בסינמטקים בתל אביב, בירושלים ובגבעתיים, וכן פמפום הצלילים על-ידי שדרני רדיו המזוהים עם הסגנון המוסיקלי, כגון: דובי לנץ (אשר בתוכניתו "הכל זורם" המשודרת בגלי-צה"ל משולבים קטעי ג'אז), דני קרפל,
נתן זהבי משלב מדי פעם בתוכניתו קטעי ג'אז, ולגבי ינון תוכנית ב-88FM המוקדשת למוסיקת הג'אז.
רשימת המשתתפים בפסטיבל הג'אז
בפסטיבל משתתפים אמנים מחו"ל, ביניהם: חמישיית קני גראט, ריצ'רד בונה, רביעיית כרמן סוזה, ג'רי אלן ולהקתה לצד אמנים ישראלים כגון: נגן הקונטרבס אבישי כהן, דודו טסה ולהקת הכווייתים, וגם הטריו של תומר בר שכל ההרכב בו למד במגמת האמנות בבית-הספר "תלמה ילין".
לסיכום - בשנים האחרונות, עם הקמת רשת האינטרנט והחשיפה של הקהל לסגנונות מוסיקליים חדשים, הפכה מוסיקת הג'אז ממוזיקה מנוכרת ואליטיסטית למוזיקה נגישה שאותה שרים מדי שנה הרכבים ישראלים חדשים.