"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית", כך קרא
יצחק רבין בנאומו האחרון ב-4 בנובמבר 1995. האלימות היא פגיעה לא רק בדמוקרטיה כי אם גם בחברה. צפיתי, או למען הדיוק הקשבתי לדוברים בתוכנית שעסקה בנושא האלימות בערוץ 2. גם בין הדוברים הייתה התנהלות אלימה במידת מה. הדוברים ניסו להסביר כי המחסור התקציבי הוא המכשול בטיפול בבעיה הגואה. היה זה אלון גל שניסה להסב את תשומת הלב, ובצדק לדעתי, לנושא החינוך. מבין כל המרואיינים לא עלה ולו פעם אחת הביטוי סדר עדיפויות. כשבאים להתייעל נוהגים לקצץ, להטיל גזירות כלכליות ולתרץ זאת בסיבות גלובליות שאינן נוגעות לאדם הבודד. אותו אזרח שחי מהיד לפה ואף אלה המכונים מעמד הביניים לא רואים עין בעין את הסיסמאות של מנהיגינו. כשראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, הכריז "אין ארוחות חינם" ברור היה שהגיעה העת שנשלם. ואתה, ביבי, לא תשלם על כשלונותיך? ובכך שהחרגת משרדי ממשלה מסוימים מקיצוץ רוחבי בתקציב, זה תעדוף.
כשאלון גל דיבר בתוכנית על חינוך ציפיתי למישהו שירים את הכפפה וירחיב את השיח. אבל כמו כל דבר שעולה פה לדיון, כך הוא גווע. בין אם בשל התחמקות ובין אם בשל חדשה טרייה שדוחקת את קודמתה. השר לביטחון פנים כמו נבחרי ציבור אחרים לא השתתפו בדיון ויש בכך משום אמירה ברורה שהאלימות אינה נושא שהם רואים בו חשיבות. הציבור - כן ונבחריו - לא.
חינוך מתחיל בבית וממשיך במערכת החינוך. המערכת שכה חשובה לעיצובו של אזרח במדינתו, בחברה. ומה מלמדים במערכת החינוך? גם על כך דנו ודנים אין סוף, אבל לא קם הגאון שיכריע מהם מקצועות הליבה. לא חשבון, עברית ועוד אלא אזרחות, חברה. דיון פתוח בין מחנך לבין תלמידיו על נושאים חברתיים. דיון שמתקיים בישיבה במעגל, בעזרת סימולציות משחק של התלמידים. כמה מפתיע שבבית כלא חרמון זוכים מס' אסירים בודדים להשתתף בתוכנית חזרה למוטב. בכלא זה עובד ואילו במערכת החינוך לא. למה ?! אולי כי חשוב יותר ללמוד תושב"ע? אולי כי מערכת החינוך לא מחנכת כי אם מטמיעה בדור הצעיר ערכים של הישגים (ציונים) שמתורגמים לכסף? זו החברה שממשלת ישראל רוצה ואילו אזרחי ישראל לא. זו החברה שאומרת "לא עוד", החברה שרוצה שינוי, שיוצאת למחות על יוקר המחיה ועל שיוויון בנטל. זו החברה שרוצה לראות את השינוי במו עיניה למען ילדיה ולמען הדורות הבאים במדינת ישראל.
חברה אלימה אינה משתמשת רק בכלים פיזיים אלא גם במילים. זו אותה מנהלת בית ספר בפתח תקוה שסירבה לקבל תלמידה אתיופית, אלה הנאצות והגידופים בבית המחוקקים והטלת כוס מים באחת מועדות הכנסת. אלימות מתחילה במילים.