ב-1990 דרש שר הימייה האמריקני מיו"ר תת-וועדת ההקצבות לענייני ביטחון, הסנטור אינוייה, לבטל את התיקון לחוק שקרא לשדרג את נמל חיפה לצרכי הצי השישי: "אני שר הימייה, ואני קובע שלצי השישי אין צורך בשדרוג נמל חיפה. אינוייה ירה חזרה:
"לפי החוקה האמריקנית הרשות המחוקקת מפקחת על הרשות המבצעת, ואני קובע שהשדרוג חיוני לצי השישי!" נמל חיפה שודרג למרות התנגדות חריפה של הנשיא בוש ומזכיר המדינה בייקר - ביטוי לעוצמת המחוקקים במאבק הכוחות היומיומי מול הנשיא.
בנובמבר 2012 יבחרו האמריקנים את 435 צירי בית הנבחרים (המתמודדים כל שנתיים) ו-33 סנטורים (שליש הסנאט מתמודד כל שנתיים). לפי "סקר ראסמוסן" מ-23 ליולי, פופולריות המחוקקים הרפובליקנים עולה על הדמוקרטים, בשיטתיות, מאז אמצע שנת 2009. רוב הסקרים קובעים <
"מתנדנד".
גורל המערכה על הרוב בשני בתי הקונגרס יושפע מפופולריות הנשיא. האם אובמה יהיה "נשיא סוחף" שיזניק את מפלגתו לניצחונות בקונגרס כפי שהיה ב-2008 (69% פופולריות), או האם יהיה "נשיא מעיק" שידרדר את מפלגתו לתבוסות כפי שעשה ב-2010 (46% פופולריות), וכפי שעשו הנשיאים בוש (34%), קרטר (37%) ופורד (45%) ב-1992, 1980 ו-1976 בהתאמה? נכון להיום, אובמה אינו מצליח להגיע ל-50% פופולריות.
גורל המערכה בקונגרס יקבע גם על-ידי מספר המחוקקים הרפובליקנים והדמוקרטים העומדים לבחירה. האיום על הרוב הדמוקרטי בסנאט נובע גם מהעובדה ש-23 סנטורים דמוקרטים - לעומת 10 סנטורים רפובליקנים - עומדים לבחירה, וחשופים לזעם הבוחר. האיום על הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים נובע מהעובדה שמספר הרפובליקנים החשופים לזעם הבוחר גבוה ב-52 ממספר הדמוקרטים.
גורל השליטה בבתי המחוקקים תלוי גם באחוז ודפוס ההצבעה של הבלתי-מפלגתיים - הנובע מרמת ההתלהבות והתקווה מחד (שהיו בשיאם עם בחירת אובמה ב-2008) או התסכול מאידך (הנובע מאי-מימוש הציפיות מאובמה). מספר הבלתי-מפלגתיים (כ-40% מהמצביעים) עולה על הדמוקרטים והרפובליקנים (כל אחד כ-30%).
מספר המחוקקים הפורשים ממשרותיהם מצביע על מגמות בדפוסי ההצבעה. לדוגמה, פרישתם של שישה סנטורים דמוקרטים, לעומת שלושה רפובליקנים, ו-15 צירי בית נבחרים דמוקרטים, לעומת 11 רפובליקנים, יכולה ללמד על הערכת המחוקקים את הלך הרוח של הבוחר, ואת החלטתם להקדים פרישה לתבוסה.
כדי להבין את חשיבות המרוצים לקונגרס יש לדעת שהקונגרס הוא הרשות המחוקקת החזקה בעולם, האוהדת את המדינה היהודית מאז המאה ה-18. הקונגרס הוא אחת משלוש זרועות הממשל - לצד הרשויות המבצעת והשופטת - העצמאיות לחלוטין והשקולות בעוצמתן. לקונגרס יש את ה"שריר" ליזום, לשנות, להשעות ולבטל מדיניות נשיאותית.
ביום סגריר אין לישראל ידיד נאמן, יעיל וחזק יותר מהקונגרס!