כלכלה זה לא כלכלי

מדינה זה לא כלכלי מלחמות, הרוגים, פערים חברתיים, מצוקות. כל חברה מסחרית במצבה הייתה מזמן מוכרת את עצמה לקונה הראשון, ובהיעדרו פשוט מכריזה על פשיטת רגל ומתפרקת. מצד שני, מנקודת מבטם של העשירים מדינה היא עסק כלכלי מעולה: זורקים איזו עצם למסכנים בדמות ארגוני רווחה עלובים, נותנים לפראיירים להגן עליה, וצוחקים כל הדרך אל הבנק. כך שגם כאן אינשטיין צדק: הכל יחסי. בנקים זה לא כלכלי מה הבנקים מייצרים? מה הם תורמים לאנושות? לו מטוס נופש של אחד הבנקים היה מתרסק על אי בודד והשורדים היו עסוקים בנטילת ריבית זה מזה, הם היו גוועים ברעב די מהר. לעשות כסף מכסף זה לא כלכלי, לא יצרני, לא מועיל, לא הגיוני. הבנקים צריכים להיות מלכ"רים, גופים ממשלתיים כמו הדואר בשעתו או ביטוח לאומי. ריביות ועמלות אפסיות לצורך מימון עלות בלבד, נגמר הסיפור. לא עושים כסף מכסף! תכניסו לכם את זה טוב-טוב לאוזניים: לעשות כסף מכסף זה עסקי רוח, טחינת מים, פרפטום-מובילה, שום תועלת לאנושות. הבורסה זה לא כלכלי גם כאן אנשים עושים כסף מכסף. הספקולנטים המקצועיים מתעשרים בלי לתרום מאום לאנושות, מצד שני המונים מפסידים הון שהרוויחו בזיעת אפיים. הבורסה היא פשוט משחק למבוגרים. המבוגרים משתעממים אז יש להם משחק נורא נחמד, מין מונופול משוכלל עם תועלת לאנושות - אפס. צריך לסגור את הבורסה ולשלוח את כל הפרזיטים ללשכת עבודה. אם על הבורסה הרגילה מספרים שיש לה מטרה כלכלית: גיוס הון לצורך התפתחות עסקית, הרי שלגבי הקזינו של בורסת המט"ח נגמרו התירוצים. וכמה כסף יש לנו שם? לא מי יודע מה: קוואדריליון וחצי. מספרים גדולים נגזרים, מגזרים, נגזרות, מגדרות. לתומי חשבתי שמגזר זה ערבים, מגדר זה נשים, נגזרות זה אינפי, וזהו. מסתבר שנגזרים זה שוק. לא קטן, אגב, יותר גדול מהכרמל, שוק בנפח של 1.4 קוואדריליון דולר. המספר נשמע ענק, אבל סך-הכל מדובר במיליון-מיליארד, אפילו לא מיליארד-מיליארד. נניח שלביל גייטס יש "רק" 10 מיליארד דולר, ניקח 100 "ביל גייטסים" כאלו והרי לנו טריליון. ניקח 100,000 "שייגעצים" כאלו והרי לנו קוואדריליון. כמעט דמי כיס... אודה ואבוש, הרבה מהכתבה לא הבנתי. האם אפשר לקחת את כל הכסף הזה, להשקיע אותו בדברים ממשיים ולפתור את כל בעיות האנושות? אולי מדובר רק בכסף על הנייר? במינוף? לא ממש ברור. בכל-זאת יצאתי מהכתבה עם מספר תובנות: 1) המומחים הכלכליים, לרבות גאוני פרס נובל, הם חבורת כישלונות עלובה שלא יודעת ו/או לא מסוגלת לצפות קריסות ואסונות. כלומר אנחנו מפקירים את כלכלתנו בידי אנשים שאינם ראויים לכך. 2) רוב הכסף של האנושות נמצא בתוך בועה מתנפחת (בובה מתנפחת זה משהו אחר), חסרת-טעם, ריח ובעיקר צורך. אתנחתה למוח אפרופו מספרים גדולים, הנה חידה נחמדה לשעות הפנאי, אפשר לדלג. קחו פיסת נייר, קפלו אותה לשניים, קפלו שוב ושוב, חיזרו על הפעולה מאה פעמים. לפני שתרוצו לבצע, כמה להערכתכם יצא העובי? הראו באצבעות. יותר, עוד יותר, עדיין יותר... התשובה: 10 בחזקת 23 קילומטר. כדי להתרשם, מדובר במאה אלף פעמים גלקסיית "שביל החלב". אורכה של הגלקסיה שלנו הוא מאה אלף שנות אור. בשנה יש 31.5 מיליון שניות = 60x60x24x365. נכפיל במהירות האור 300,000 קמ"שנ, קיבלנו: שנת אור אורכה 10 בחזקת 13 קילומטר. נוסיף 5 אפסים, מאה אלף שנות אור = 10 בחזקת 18 ק"מ, זה אורכה של הגלקסיה שלנו. לא מעט, אבל העובי של הקיפולים שלנו גדול פי מאה אלף. הפתרון: כל פעם מספר השכבות גדל פי 2, כלומר מספר השכבות הוא 2 בחזקת מספר הקיפולים. מצב התחלתי יש לנו שכבה אחת (2 בחזקת 0), קיפול ראשון קיבלנו שתי שכבות (2 בחזקת 1), קיפול שני 4 שכבות (2 בחזקת 2). קיפול שלישי 8 שכבות (2 בחזקת 3), וכך הלאה קיפול מאה = 2 בחזקת 100. במחשבון 2 בחזקת 100 יוצא 10 בחזקת 30, זהו מספר השכבות. נכפיל אותו בעובי הנייר המשוער, שהוא נניח עשירית המילימטר, כלומר 10 בחזקת מינוס 7 קילומטר, קיבלנו 10 בחזקת 23 קילומטר. לא מאמינים? נסו ותיהנו. בפועל לא תוכלו לקפל יותר מ-8 פעמים. קפיטליזם קיצוני אני נוהג לייעץ שתי מילים: "לא להגזים". אחותי מעדיפה שתי מילים אחרות: "הכל במידה". יכול להיות שיש היגיון מסוים בקפיטליזם, ייתכן שבמינון נמוך תאוות הבצע יכולה לשמש גם למטרות חיוביות כמו קידום האנושות. אבל אם היא יוצאת משליטה, היא עלולה להיות מסוכנת. זריקת בוטוקס, למשל, במינון נמוך, מביאה תוצאה קוסמטית נחמדה; במינון גבוה, הרעל עלול להיות קטלני. לא להגזים, הכל במידה! היינו מצפים מהמומחים לכלכלה להבין זאת לבד. מלמדים את הכלכלנים כל כך הרבה דברים באוניברסיטה, את הדברים הכי חשובים שוכחים ללמד. יש אינטליגנטים המאוהבים בשוק החופשי, בשבילם רגולציה היא תועבה. אנשים אלו לוקים בבעיה קטנה: ניתוק מן המציאות. כדי לנהל חברה אנושית, צריך גבולות! אחרת אפשר לחזור לעצים ולחוק הג'ונגל. לא להגזים, הכל במידה, רגולציה הדוקה, גבולות קשיחים, אחרת הכל יוצא משליטה! ארץ אוכלת יושביה ניסיתי להסביר את שוד הציבור בשיטת יוקר המחיה, אבל הנה הגיעה אחת כמו אלה והסבירה את זה הרבה יותר טוב. בשביל אחת כזו אני מוכן לוותר על כל הקפיטליזם, גם בשביל סילמן אחד. אבל זה כבר מזמן לא אלה אחת ולא סילמן אחד, המדינה כולה מתרסקת, האנושות כולה בטיסה ישירה לתהום (כולם לחגור חגורות בטיחות בבקשה, עוד מעט מתרסקים). קומוניזם כבר לא מילה גסה כולם מפחדים מקומוניזם. גם אני פחדן מטבעי, אבל לפני שאני משקשק, אני בודק. נכון שהניסיון הסובייטי לא היה משהו, אבל תחת דמוקרטיה ובקרה הדוקה של שלטון החוק זה יכול להיות אחרת לגמרי. למה לי ש-90% מההון של האנושות יימצא בידי 10% מהאנשים ויירקב בבנקים בשווייץ או בבורסת הפורקס והנגזרים, ובמקביל רוב האנושות תחיה בסבל איום ונורא? בגלל שקפיטליזם הפך למילת קודש? האם יכול להיות שמחר בבוקר יקום אדם כריזמטי, יכריז שהוא יפתור את כל הבעיות החברתיות על-ידי הלאמת כל הכספים, ילהיב את ההמונים וייבחר לראשות הממשלה? בהחלט כן. למה לא? הפגנות כן, מחאות כן, לפידים אנושיים כן, דמוקרטיה לא?...