אחריות או חוסר אחריות

ראש הממשלה ושר האוצר מתגאים בימים האחרונים שהם פועלים באחריות, אבל בפועל הם פועלים בחוסר אחריות כשהם פוגעים שוב במעמד הביניים ובמעוטי-היכולת. הגזירות החדשות שהביאו נתניהו ושטייניץ לאישור הממשלה הן גזירות קשות שבעיקר פוגעות בחלשים, ושוב אינם מטילים שום אחריות על בעלי ההון שהולכים ומתעשרים. במקום להקטין את הפערים באמצעות הטלת מיסוי פרוגרסיבי והטלת מס על החברות ובעלי ההון, החליטו נתניהו ושטייניץ שוב להטיל את כל הנטל על מעמד הביניים והחלשים - שהם הסובלים העיקריים מהעלאת המיסוי העקיף ומהפגיעה האנושה שהשניים מתכננים בתקציב של משרדי הרווחה. קשה לראות כיצד מדובר בצעד אחראי, כאשר מעמד הביניים בישראל קורס ובישראל חיים מעל מיליון וחצי אזרחים מתחת לקו העוני. תקציב אחראי ראש הממשלה ושר האוצר היו יכולים באמת ליישם תקציב אחראי, אם הם היו מחליטים שהמטרה של התקציב היא לעשות צדק ולהקטין את הפערים בישראל. לא צריך לעשות גירעון ענק או לקצץ בתקציב המשרדים החברתיים כדי ליצור תקציב מאוזן ולשמור על מסגרת תקציב ראויה. מספיק שהייתה החלטה להטיל מיסוי פרוגרסיבי, כדי להשיג תקציב שגם לוקח בחשבון את הצרכים החברתיים וגם מבטיח חריגה שהיא מינימלית מיעד החובות שנקבע. הגדלת מס החברות, הגדלת המס על שכר העשירון העליון, הגדלת מס הירושה ועוד שורה של צעדי מיסוי על בעלי ההון שיכולים היו להשיג את אותה תוצאה מבלי שהיד הארוכה של הממשלה תיכנס שוב לכיס של מעמד הביניים והחלשים בחברה. אסור היה גם להמשיך את הקיצוץ במשרדים החברתיים, שבהם תלויים בעיקר החלשים, ובמקום זאת אפשר היה למצוא מקורות מימון אלטרנטיביים, כגון הטלת מס נוסף על ההון, שהוא עדיין מהנמוכים בעולם המערבי. אם רק רוצים לחפש מקורות מימון אלטרנטיביים וצודקים יותר, ניתן למצוא אותם, אבל הבעיה היא שנתניהו ושטייניץ לא מחפשים אותם, כי הם מאמינים בהגדלת המיסוי על החלשים וכנראה לא ממש מאמינים שהמדינה אמורה להעניק שירות לאזרחים. תקציב לא אחראי הגזירות של נתניהו ושטייניץ הן גזירות לא-אחראיות, כי בניגוד למה שהם אומרים, ניתן היה גם לנקוט במדיניות כלכלית מאוזנת וגם להיענות לצרכים של החברה הישראלית. אם נתניהו ושטייניץ היו לוקחים קצת יותר מבעלי ההון ומהחברות שהשתלטו על המשאבים של החברה הישראלית, ונותנים קצת יותר שירותים חברתיים למעמד הביניים ולחלשים - אז התקציב היה הרבה יותר אחראי. במקום זאת, נתניהו ושטייניץ בחרו בצעדים שמענישים בעיקר את מעמד הביניים והחלשים ומאפשרים לבעלי ההון להמשיך ולהתחזק. העלאת המע"מ פוגעת בעיקר בחלשים, כי מדובר במס עקיף שמוטל על כל החברה בצורה שווה, ומאחר שלחלשים יש פחות, זה פוגע בעיקר בהם. המיסוי על הסיגריות ועל הבירה פגע בחלשים מאותה סיבה שמדובר במס עקיף, וגם בגלל שהם אלה שבעיקר צורכים סיגריות. מעבר לכך, ההעלאה הנמשכת המטורפת במחיר הדלק, שהיא גם מס עקיף, היא שערורייתית ומהווה המשך למדיניות של הממשלה שממשיכה להעניש את מעמד הביניים ופוגעת בו בצורה קשה. לא רק שהגזירות והקיצוצים האלה יגדילו את הפערים בחברה הישראלית - שגם כך הם מהגבוהים בעולם - הן גם ידרדרו אלפי אזרחים לעוני ועלולות לגרום לעלייה בהוצאה הציבורית. פחות משטרה ופחות רווחה יובילו ליותר פשיעה. פחות חינוך יוביל לירידה בצמיחה. ופחות בריאות תוביל להזנחה - כאשר בכל אחד מהמקרים האלה החברה הישראלית בסופו של דבר תאלץ לשלם יותר ממה שהיא משלמת עכשיו.