אזהרת מסע לממשלת ישראל:
"אין ליפול בפח של בקשות הממשלה המצרית להגדיל את הכוח בסיני, גם אם לצורך שעה זה נחוץ. כי מה שיקרה, בסוף אנחנו נמצא את עצמנו מול דיביזיות מצריות ומסוקים של חיל האוויר האיסלאמי בהנהגתם של האחים המוסלמים"
האזהרה לעיל נכתבת על בסיס המשנה הביטחונית ששמעתי ב1977בהרצאה של עורך הדין משה סימון ז"ל תושב קדומים ותלמיד ישיבת חברון החרדית, והיא נשארה חרותה בראשי יותר מעשרות הרצאות של מומחים ששמעתי בצבא.
"כתוב, 'בידוע הלכה, עשו שונא ליעקב', איזה מן משפט זה?", צעק סימון, "או שזה 'ידוע', או שזו 'הלכה'!". והוא תירץ: "בדרך כלל זה 'ידוע' אתה חש על בשרך שעשיו שונא ליעקב. אבל אם יבואו ימים טובים ותחשוב 'שלום עלי נפשי' מפני שעשיו חייך אלי, זכור זו 'הלכה'!"
והוסיף שלכן הלכה היא שאין לסמוך על הסכמים עם שכנינו. מפני שמקדם השנאה שלהם גדול מכל הסכם שיחתמו עליו. בדיקה מהירה מראה שסימון צדק. וניבא את העתיד. כך נראה ההסכם שחתמנו עם הרש"פ שהופר ביותר מאלף ארבע מאות הרוגים.
כך קרה להסכמים בדרום לבנון בחסות האו"ם שהבטיחו רצועה "נקייה מגורמי טרור" ועכשיו מסתובבים שם מחבלי חיזבאללה חמושים ברבבות רקטות באחווה ורעות עם אנשי כוח האו"ם.
זה קרה להסכמות השקטות בנסיגה מרצועת עזה שהפכה לביצת הטרור של ישובי וערי הדרום. וכך זה יקרה בגבול המצרי. אלא ששם נעמוד בבעיה אדירה: לא גורמי טרור יעמדו מולנו אלא הצבא המצרי.
והצבא המצרי אינו הצבא הסורי. הוא שוקם על-ידי האמריקנים והפך לצבא מערבי עם נשק מודרני וחיל אויר מושקע. במתקן האמונים המרכזי של צהל ישנו סימולטור אמריקני ענק ומשוכלל שלא קיים בשום צבא בעולם מלבד שני צבאות. של ארה"ב ושל... מצרים.
במסגרת המחוות שהוענקו למצרים תמורת הסכמי קמפ-דיוויד שבהם הם קיבלו את כל שטח סיני, את פתחת רפיח עד המטר האחרון ואת המלון בטאבה ("הקדושה" בפי סאדאת),הם קיבלו גם צבא מחודש. שהפך מצבא בדגם רוסי מיושן לצבא מודרני ענק במימון אמריקני , מתוך כוונה להקים במזרח התיכון מוקדי כח בהשפעה מערבית.
מפקדי הצבא המצרי שותפו בתרגילים האזוריים של האמריקנים יצאו לבתי ספר של חילות ארצות הברית ו"נפתחו להם העיניים" כמאמר אנשי הדסק המצרי בפקוד דרום, שלהם היום נעשה חושך בעיניים כשהם מסתכלים על מה שקורה בשטח.
המצרים לא פעלו בנחישות
השבוע במדבר סיני אינו מבשר טובות ומעורר שאלות. איך קרה שחיילי הצבא המצרי, המצוידים במיטב הנשק והאימונים האמריקניים, לא מצליחים להשליט את עצמם בסיני?
מדוע העלימו עין מכוחות הג'יהאד העולמי שחודרים תקופה ארוכה מהרצועה לסיני. הרי הדברים היו גם בתקופת מובארק. האם אין זה מזכיר את התנהלות מצרים בימי הטרור של שנות החמישים והשישים כשאפשרו לכוחות פדאיון לפעול נגד ישראל?
הפעם, אומרים המומחים, המצרים שילמו את המחיר בחיי חייליהם, והם בוודאי יפעלו בנחישות.
השבוע זה לא נראה כך. למורסי שבא מהאחים המוסלמים אינטרסים אחרים. בשבילו זו הזדמנות להחליף את בכירי הצבא בטענה של חוסר מוכנות, ולהתחיל להשתלט על מוקד הכוח הזה, מה שהתחיל להתממש בסוף השבוע.
ההשתלטות של מורסי וחבריו להנהגה על הצבא המודרני של מצרים צריכה להדאיג את ישראל.ועד דבר צריך להדאיג אותנו: הכישלונות החוזרים ונשנים של ארצות הברית בחיזוי העתיד, דבר שצריך להוביל אותנו לחשיבה מחודשת עד כמה אפשר לשמוע לעצותיה או לחלופין להיכנע לדרישותיה. ובואו נעזוב עכשיו את הרעיון האמריקני והלחץ האמריקני לקיים בחירות ברש"פ שהסתיימו בניצחון חמאס.
במקום זה בואו נספור את שרשרת יוזמותיה של ארצות הברית לבניית 'צבאות ידידותיים על-מנת 'לחזק את כוחות הדמוקרטיה'. כמעט תמיד הקונספציה קורסת והצבא שהיא הקימה במו ידיה -מתייצב מולה.
כך קרה לצבא אירן, שם גם אנו שותפנו בבניית הכוח והיכולות שהיום מסתובבות בצנטריפוגות. כך קרה לכוחות באפגניסטן שאומנו על-ידי הסי.איי.אי להילחם בפולשים הסובייטים ועתה הם הפעילים המרכזיים של הג'יהאד העולמי ואל-קאעידה.
אפשר למנות גם את הכוחות הידידותיים בפקסיטן שעד היום לא ברור אם לא הם שנתנו מחסה לבן-לאדן (והביאו את האמריקנים ללקח אחד באיחור: הם לפחות לא שיתפו את בני בריתם בהכנות למבצע חיסולו).
ובטורקיה הולכת ומתרחשת השתלטות איסלאמית עוינת בראשות
ארדואן על צבא ענק ומודרני שארה"ב מעורבת בו עד צוואר ושגם אנו שותפנו בבנייתו ובאימונו. אבל כל אלה לפחות רחוקים מגבולנו.
השתלטות איסלאמית על הצבא המצרי-אמריקני היא מבחינתנו סיפור אחר. שלוחותיו יושבות בפתחה הדרומי של מדינת ישראל ועיקר כוחו הגדול חונה מעבר לתעלה- שתחתיה כבר נחפרו מנהרות ענק וגשרים להזרמת כוחות מהירה לסיני.
כל זה אמור להביא אותנו לשתי מסקנות חדות:
את הצבא המצרי לשמור רחוק ככל האפשר מגבולנו, גם במחיר של אי נוחות במלחמה הרגעית בטרור ואת העצות המגיעות מארה"ב, והבקשות המצריות לפתוח את ההסכמים הצבאיים ולאפשר להם להציב עוד כוחות בפתחנו, לשקול בזהירות רבה.
אחרת בעימות הבא עם גורמי הטרור אנחנו עלולים למצוא את הצבא המצרי פועל נגדנו.