סיעור מוחות
1. אחד הדברים המסוכנים ביותר הוא אימוץ הגישה כי מה שהיה הוא מה שיהיה.
2. יש בעיה בהכנסות המדינה אז נעלה מיסים, אין מספיק, נקצץ קיצוץ רוחבי את תקציבי הממשלה.
3. אין חשיבה יוצרת, אין רצון להשתמש במוח הישראלי הקולקטיבי, מזגזגים כל הדרך להצעת תקציב מעודכנת.
4. אין שיתוף פעולה של כל הגורמים במשק בפתרון הבעיות שהתעוררו.
צוותים מתחלפים
1. צוותים ותיקים לאורך זמן יש להם נטייה לגישה בת קונספציה קבועה. ראו את מקרה מלחמת יום הכיפורים.
2. בכדורגל אמריקני, בכל משחק, לכל צד יש שתי קבוצות, האחת קבוצת הגנה והשנייה קבוצת התקפה.
3. גם פה מן הראוי היה להקים קבוצה לסטגנציה, לירידה בצמיחה, לקיטון בהכנסות מיצוא ואחרות ועוד.
4. כך נשיג חידושים, רעיונות חדשים, מחשבה שונה מהקיימת.
תקציב אפס
זה הזמן לבנות תקציב מאפס, גם בהכנסות גם בהוצאות. לצורך כך יש לבנות צוותים מחוץ לאוצר, כאלה הבקיאים בתחומם.
1. צוות להגדלת ההכנסות - תפקידו להעלות רעיונות חדשים בתחום הגדלת ההכנסות ואולי מספר מערכות, כל אחד למצב משתנה וכך יהיו לנו פתרונות לטווח ארוך.
2. בניית צוותים לבדיקת ההוצאה בכל התחומים,צ וות לבחינת תקציב הביטחון, צוות לבחינת תקציב הבריאות, החינוך וכו'.
3. עד היום, המחלה העיקרית של האוצר נעוצה בכך שהוא בונה תקציבי מקרו, בעוד הפתרונות מצויים במיקרו. קחו לדוגמה את מתווה ברודט לתקציב הביטחון. הכול ניבנה במקרו וכתוצאה מכך לא ניתן לדעת היכן להוריד וכמה.
כל אחד צריך לתרום את תרומתו הצנועה להצלחת הפעולות לשמירה על המשק, ולצורך כך גם האוצר צריך לוותר על האגו ולפעול פעם אחת, בשילוב פעולה עם כל הגורמים במשק.