מאמר זה מנסה לבחון לעומק את נושא השחיתות ברשויות המקומיות ומביא המלצות והצעות להלחם בתופעה זו.
אין זה סוד שרמת השחיתות ברשויות המקומיות בישראל (עיריות, מועצות מקומיות או אזוריות) גבוהה מאד ויש רשויות מקומיות, ולא רק מקרב מגזר המיעוטים, שהשחיתות בהן לא נופלת בהרבה מזו הקיימת במדינות העולם השלישי. לדעתי רוב הציבור לא מודע להיקף הגדול של השחיתות ברשויות המקומיות ועד כמה הדבר פוגע בהם ישירות בחיי היום יום וברמת השירותים שהם מקבלים. הציבור בכללו סבור כי אין מה לעשות נגד השחיתות ומשלים עם מצב זה. "זה מה שיש" הוא נוהג לומר. לדעתי הוא טועה וניתן לצמצם בצורה משמעותית ביותר את היקף רמת השחיתות ברשויות המקומיות. כמובן שצריך לשם כך שיתוף ורצון טוב מצד שרי הממשלה והמחוקקים.
את השחיתות ברשויות המקומיות ניתן לחלק בעיקר לשלושה סוגים: האחד, גניבת כספים או ציוד ורכוש השייכים לרשות המקומית או מוסדותיה. הסוג השני הוא קבלת שוחד וטובות הנאה מצד ראשי ועובדי הרשות ומוסדותיה והסוג השלישי - עבירות שחיתות תחת הסעיף המשפטי מעילה באמון (הפרת אמונים).
לגבי שני סוגי השחיתות - גניבת כספים וקבלת שוחד דומני שאין צורך לפרט. לגבי סוג השחיתות השלישי - מעילה באמון או הפרת אמון, הוא פחות מוכר לציבור, אך לדעתי הרווח ביותר, לכן אסביר ואבהיר מהות סוג שחיתות זה: מדובר בהחלטות המתקבלות על-ידי ראש הרשות המקומית או חברי מועצת הרשות המקומית במודע כשהחלטות אלה אינן לטובת האינטרסים של התושבים ומטרתן אינטרסים ורווחים אישיים. יש חלקים בציבור התושבים שרואים סוג זה של שחיתות בפחות חומרה על-אף שהוא רווח מאד ופגיעתו ונזקיו לתושבים ולישוב גדולים ביותר.
הרי לפניכם דוגמאות לשחיתות בתחום "מעילה באמון" ונזקיו הקשים. דוגמה ראשונה: ראש עיר או ראש רשות מקומית מחליט למנות חבר שלו מבית הספר או מהשכונה למנהל מחלקת הניקיון, על-אף שהוא יודע כי האיש נטול כישורים מתאימים ואם לא די בכך האיש גם לא אמין ומוסרי. מינוי כזה בהחלט יכול להשפיע לרעה על רמת הניקיון ותפקוד אגף הניקיון באותו ישוב.
דוגמה נוספת: ראש רשות מקומית מחליט להקים חניה עירונית ליד בית עסק של חבר שלו על-אף שהוא יודע כי הקמתה מיותרת ולא נדרשת ומהווה בזבוז כספי ציבור, כי אין צורך אמיתי בהקמתה לכלל התושבים והדבר בא לשרת את האינטרס האישי של החבר שלו בלבד והרי מה לא עושים למען חבר. דוגמאות מסוג זה הן רבות ומגוונות.
סוגי השחיתות שציינתי קשורים ונוגעים הרבה פעמים אחד בשני. רובם פוגעים בתושבים או בחלק מהם ובעיקר נפגעות מכך יותר מכל, אוכלוסיות חלשות או כאלה שאינן נמנות על מעגל מקורבי העירייה.
איך מצמצמים את השחיתות ברשויות המקומיות?
ברשותכם, כמה המלצות ופעולות מעשיות העשויות להביא, לדעתי, לירידה אף דרסטית בשחיתות ברשויות המקומיות: ראש רשות מקומית וחברי הנהלת העיר ייבחרו לא על-ידי ציבור התושבים, אלא על-ידי ועדה מקצועית חיצונית לעיר בלתי תלויה, ולא יהיו נתונים ללחצים כלשהם מצד גורמים אינטרסנטיים כמו קבלנים ובעלי עסקים למיניהם. ויהיו משוחררים ממימוש הבטחות טרום בחירות לאינטרסנטים ומגזרים שונים שאינם לטובת העיר וכלל תושביה.
כיום מעומדים לתפקיד ראשי ערים נבחרים/מוכרזים לעיתים באישון לילה בסניפי מפלגות או ברשימות מקומיות, על-ידי קבוצות מצומצמות, לעתים על-ידי עשרות אנשים בלבד. חלקם מן הסתם אינטרסנטים שגם אם הם יודעים שאדם מסוים אינו מתאים וראוי לכהן כראש עיר הם יבחרו בו ויתמכו בו כספית (תרומות) במטרה לקבל ג'ובים בעתיד, או טובות הנאה אחרות כמו אישורי בנייה חריגים וכדומה. אין פלא אפוא שלתפקיד ראשי רשויות מקומיות ולחברי מועצות הרשויות נבחרים לא פעם אנשים עם רמה אישיותית ומקצועית נמוכה.
הוועדה המקצועית שתבחר את ראש העיר וחברי הנהלת העיר תבדוק את אישיותם, השכלתם ויכולתם היטב ובקפידה, ותחייב אותם, כתנאי למינוים, לעבור מבחני אישיות קפדניים כולל בדיקות פוליגרף תקופתיות מדי שנה. גם חברי מועצת העיר, מנהלי מחלקות ועובדים מנהליים יעברו מבחנים קפדניים ובדיקות פוליגרף תקופתיות כדי לבדוק את אישיותם, יושרם ומוסריותם. מי שיסרב לעבור בדיקות פוליגרף, כולל בדיקות תקופתיות יודח מהעירייה. צעדים אלה עשויים להרתיע ראשי ערים ועובדי עירייה, במיוחד בכירים, ממעשי שחיתות או מינהל לא תקין. כמו-כן תעקוב הוועדה המקצועית אחר תפקודם המקצועי בניהול העיר.
כיום כל פקידת בנק מתחילה נשלחת למבחני אישיות ולעיתים גם לבדיקות גרפולוגיות כדי לבדוק יושרה והתאמתה כתנאי לקבלת התפקיד. אין כל סיבה בעולם שראשי וחברי מועצות ובעלי תפקידים ניהוליים ברשויות המקומיות, המגלגלים עשרות רבות של מיליוני שקלים והם בעלי סמכויות רבות ונרחבות ולעיתים קובעים גורלות של אנשים, לא יעברו אף הם מבחני אישיות ובדיקות גרפולוגיות כתנאי לקבלתם לתפקידם בעירייה, וכן יחוייבו בבדיקות פוליגרף תקופתיות מדי שנה כתנאי להמשך כהונתם.
צעד נוסף וחשוב ביותר לצמצום השחיתות ברשויות המקומיות הוא לדעתי הגברת השקיפות על הנעשה בהן. כיום ציבור התושבים בכללו לא תמיד מקבל מידע מפורט ואמין על הנעשה בין כתלי העירייה. החלטות חשובות מתקבלות בחדרי חדרים ודובר הרשות לא תמיד מעביר מידע שלילי כדי לא לפגוע ,חס ושלום, בתדמית ראש העיר והעירייה. על כן סבור אני כי יש לחייב בחוק את הרשויות המקומיות, במסגרת חופש המידע וזכות הציבור לדעת, לשלוח מדי חודש לכל תושב דוח מידע מפורט ומנוסח בצורה אחידה, פשוטה ומובנת, על המתרחש בעירייה.
כך למשל, יפרט הדוח החודשי החלטות שהתקבלו, הוצאות מנהלה ושכר, שמות תורמים, נסיעות לחו"ל של ראשי הרשות וכדומה. הדוח יוכן על-ידי גוף חיצוני בלתי תלוי. עלות הכנת הדוח תמומן משטחי פרסום חברות מסחריות. הדוח יכיל גם הודעות לתושבים כמו אירועים וכדומה.
יש להניח כי מרבית ראשי העיר המכהנים והמפלגות סביבם יתנגדו ליישום המלצות חשובות אלה ואפשר להעריך ולהבין למה...