מאיימים לפרק את הלשכה

רבות טרחו ראשוני וותיקי המקצוע, שלאחר הקמת המדינה, בעיצוב, בהקמה ובחקיקה שתעגן את מקצוע עריכת הדין, לקבוע מסגרות וכללי התנהגות. חוק לשכת עו"ד תשכ"א-1961, הוא קודקס עצמאי, המטפל בכל האספקטים של המקצוע, החל בלשכה ותפקידה, דרך כללי האתיקה, הפרסומת, כללי סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים, הבחירות ליו"ר, לוועדים, למועצה ולראשי המחוזות. אחד הסעיפים המרכזיים והחשובים ביותר בחוק הוא תפקיד עורך הדין ומהות תפקידו וייעודו. סעיף 54 לחוק אומר במילים אלה: "במילוי תפקידו, יפעל עורך הדין לטובת שולחו, בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". שימו לב: תפקידו של עו"ד הוא לא רק כלפי שולחו והקליינט שלו, אלא יש לו גם חובה כלפי בית המשפט לעזור בעשיית המשפט. עורך הדין הוא קצין בית המשפט, לאמור: חלים עליו כללי התנהגות, כללי משפט והופעה, ובין היתר לאפשר לבית המשפט להגיע לפסק דין צודק ואחראי. תשומת לבכם - בית משפט לא בנוי לעשות צדק, בית משפט עושה משפט, ויש הבדל ביניהם. כאשר האזרח הפשוט או שועי מדינה מגיעים לבית משפט - חוק אחד לשניהם. כאשר הם מצהירים "הצדק ייצא לאור", או "הצדק ינצח", זאת שאיפה כמוסה של כל אדם שחושב שהוא צודק, שנעשה לו עוול או עיוות דין. אבל אסור לשכוח: בית המשפט מחליט על סמך העובדות והראיות בכתב, במסמכים ובעדויות שמובאות לפניו. רק במקרים בודדים וגבוליים, הוא מרשה לעצמו להחליט על סמך אינטואיציה אישית או חוש צדק פנימי. יחד עם זאת, אסור לשכוח ששופטים הם בני אדם וגם הם טועים לפעמים, ולכן ראוי ורצוי לפעמים לערער לערכאה גבוהה יותר וגם להצליח. לא להתעלם: לשכת עורכי הדין היא גילדה מקצועית תפקידם של ראשי הלשכה הנבחרים, ביחד עם ראשי המחוזות, להוביל ולנהל את הלשכה לטובת החברים, להגנתם מפני תחרות פרועה, במיוחד של גופים גדולים, שנוטלים לעצמם מדי פעם גם זכויות ותפקיד של עורכי דין או סניגורים, בניגוד לחוק, ובכך פוגעים במקצוע עריכת הדין. לשכת עורכי הדין היא גילדה מקצועית. לא צריך להתעלם מכך ולא צריך להתבייש בזה. הלשכה וראשיה חייבים להיות א-פוליטיים, גם אם הנבחרים הם עם נטייה פוליטית. אני יודע ממקור ראשון, שזה לא המצב. הפוליטיקה, כולל התככים, חילחלו ללשכה והם בין הגורמים שמסכנים את קיומה. מאחר שהלשכה מאגדת בתוכה יותר מ-50,000 חברים, והזרם מהמכללות ממשיך לזרום, ומאחר שמדובר בקבוצות רבות שונות ובעלות דעות מגוונות, יש להשתדל לשמור על נייטרליות פוליטית ולהתרכז ברווחת החברים ובהגנה על המקצוע. ריבוי עורכי דין גורם לתחרות פרועה ולזילות המקצוע יחס עורכי הדין, לעומת האוכלוסיה, הוא לא פרופורציונלי ועומד בסתירה לכל ארצות העולם במספר עורכי הדין על גודל האוכלוסיה. ההצפה גורמת לתופעות של מלחמת קיום, שרידות ופגיעה במקצוע. עורכי דין צעירים, כדי להתפרנס ולפלס דרך בתחום, לוקחים על עצמם תיקים ומשפטים שאין להם ניסיון בתחומם, וגורמים בכך לפגיעה בעצמם, בקליינטים ובמערכת המשפט. הכבוד שהיה פעם לגלימה נעלם עם השנים ובמקומו מופיעים החוצפה, השחצנות, הצעקות, ההופעה המרושלת, אך בעיקר, בעיקר הופעה וידע משפטי מוגבל, חסר השראה וברק. החובה שהלשכה החליטה להטיל על עורכי הדין לעבור השתלמויות, אכן במקומה, לנוכח המצב המקצועי שנוצר, אך זה עדיין לא מספיק. על הלשכה לפקח, ללמד ולפתח את המקצוע ולהפוך אותו למקצועני יותר. פתיחת המדרשה למשפט מעשי על-ידי ועד מחוז ת"א והמרכז, הוא צעד נכון, בכיוון הנכון, להתמקצעות המקצוע ולהזרמת ידע וניסיון למערכת. ממה נובעת הסכנה ללשכת עורכי הדין ראשית - ממלחמות היהודים. יו"ר הלשכה הנוכחי הלך יד ביד עם יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז. ואז, משהגיעו לפסגת ההר, דרכיהם נפרדו והמתח והמלחמות החלו. כאשר במועצה הארצית יש רוב לאופוזיציה, חיי היו"ר הופכים לקשים ולפעמים לסיוט. אין זה מקרה ספציפי לקדנציה הנוכחית, כבר היו מאבקים והתנגשויות בעבר, שהחלישו את הלשכה ומוסדותיה - והקריאה לפירוק הלשכה נשמעת מזה שנים. הסכנה שבדבר - שמרוב התקפות, השמצות ומלחמות אגו ופוליטיקה, יביאו לפירוק הלשכה על כל ההשלכות הנלוות לכך. אם וכאשר תפורק הלשכה - יקימו גוף במשרד המשפטים, שיצטרך לקחת על עצמו את רוב הפונקציות של מוסדות הלשכה, שיהיו למעשה גוף אלטרנטיבי, אך פחות יעיל. מסקנה מתבקשת: לייעל את המנגנון הקיים, להפסיק את הבזבזנות, להחזיר עטרה ליושנה; לאמור: הלשכה למען החברים ולא לשכה לעסקנים, פוליטיקאים בדרך, לתככים והשמצות והזנחת מטרת קיום המוסד. על הלשכה להשמיע קולה בנושאים כלליים ועקרוניים, כמו שלטון החוק ושמירה עליו; על מלחמת חורמה נגד תאונות דרכים ובמיוחד הענישה המקלה, על זילות חיי אדם, על תופעת "פגע וברח" וענישה מקלה בנושא זה, על נושאים חברתיים, בעלי ממדים ציבוריים כלליים ולא מגזריים או פוליטיים. המצב כיום הוא שקולה של הלשכה כמעט לא נשמע, וכשנשמע - אין לו משקל ואין לו השפעה ממשית. על הלשכה לשמש דוגמה ציבורית בתחום הייעול, הבזבזנות, משכורות מנופחות ותפקידים למקורבים, עוזרים ועוזרות מיותרים. לסיכום - לשכת עורכי הדין צריכה לחזור מהר לייעודה המקורי, לאמור: בשלוש מילים - הלשכה למען החברים. הערות: (1) ראה בנושא זה מאמריי באתר זה: - "פרשת השופטת אלשיך - לא הסוף" - "כינוס עוה"ד באילת - זווית אחרת" (2) ראה מאמר בדה-מרקר מיום 12.9.12 - "דין וחשבון על מצב הלשכה והסכנה לפירוקה". (3) נגד המשוב של השופטים - בעד ביקורת, בקרה ודיווח.