כידוע לכם אני סטודנט לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ולכן, לא הופתעתי מהנתונים שהציג צוות בין-משרדי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל לפיה סטודנטים הלומדים מקצועות כגון: חינוך, אמנות, ספרות, לימודי מזרח אסיה, מרוויחים פחות מאשר אלו הלומדים הנדסת חשמל, מחשבים ומנהל עסקים.
הצוות הבין משרדי בראשות מר קנדל אסף את הנתונים כדי לגבש תוכנית אשר תשלב מספר גדול של סטודנטים בתעשיית ההייטק. פרופסור קנדל וצוותו ניסו לבדוק באילו תחומים קיים מחסור חריג בכוח אדם מיומן במגזר העסקי, מהן הסיבות לכך והאם קיים מחסור.
הבדיקה העלתה כי עיקר המחסור מצוי בתחום המחשבים שבו נמצא פער משמעותי בין מספר הבוגרים (בערך כ-4,500 בשנה) ובין קצב הגידול במספר העובדים בתחומים אלו שגבוה ביחס לתחומים אחרים. כך, למשל, שכרו הממוצע של בוגר תואר ראשון בביולוגיה עומד רק על 6,000 שקל בחודש (וזאת בדומה לסטודנט הלומד חינוך, מדעי ההתנהגות, קולנוע, אמנות). ואילו שכרו של בוגר הנדסת חשמל יעמוד על 23,000 אלף שקל בחודש.
וכן, הצוות הבין-משרדי זיהה עודף היצע משמעותי של סטודנטים מיומנים בתחום מדעי-החיים. למשל - 2,400 סטודנטים מקבלים תואר בביולוגיה מדי שנה, אך מקומות העבודה בתחום גדלו בקצב של 100 משרות בלבד.
נשאלת השאלה: איך נוצרה מצוקת כוח האדם בהייטק עם משכורות נכבדות אלו? קנדל וצוותו תולים את האשם במספר המצטרפים החדשים לשוק העבודה במקצועות הדורשים כוח עבודה מיומן. בנוסף לכך, טוען הצוות כי איכות ההכשרה וההתאמה לשוק העבודה (בין אם מדובר במחסור במרצים, או בקבלת תגמולים חיוביים) איננה מספקת, וכן קשה לנשים המשמשות אימהות לילדים,לגברים מעל גיל -50 ואוכלוסיות שונות להשתלב בתחום ההייטק.
ככל הנראה יגובשו תוכניות להכוונה מקצועית עם דגש להייטק, אשר תיועד לבני-נוער, סטודנטים,וחיילים. יוקצו משאבים ותמריצים למוסדות האקדמיים תוך שימת דגש על מקצועות המחשוב וההנדסה. לפני שלושה שבועות הוגשה לראש-הממשלה נתניהו סקיצה ראשונית של התוכנית, שככל הנראה יקח זמן רב עד שתיושם בשטח.