כסף זה ש"נתקע" במכונות האוטומטיות מצטבר לסכומים לא מבוטלים (חישבו כמה פעמים נתקע לכם כסף במכונות אלה והכפילו באלפי המכונות הפזורות ברחבי הארץ) הוא אינו שייך, לפחות מבחינה מוסרית ואולי גם מבחינה חוקית, לחברות אלה אלא לציבור ששלשל את הכסף למכונה ולא קיבל מוצר שלא באשמתו.
האם פעם שאלתם את עצמכם לאן מועבר כסף זה. האם הוא נתרם לרווחת הציבור כפי שראוי, או שהוא מועבר לקופת החברות כהכנסה רגילה? ראוי שהחברות, שיש להניח מנהלות מעקב אחר הנעשה במכונות ויודעות כמה כסף עודף נכנס למכונות וכמה מוצרים הוכנסו, ימסרו פירוט נתונים אלה לציבור ואם לא יעשו כן, יש לחייבן בתקנות לעשות זאת ולו למען השקיפות. על העיתונות וארגוני זכויות צרכן למיניהם לבדוק את הנושא לעומק ובכלל יש לבדוק את נושא הגנת הצרכן המשתמש במכונות האוטומטיות ואין להירתע מבעלי חברות עתירי ממון והשפעה.
דומה שאין אדם שהשתמש במכונות האוטומטיות לשתיה או מזון הפזורות במקומות ציבור שונים ברחבי ארצנו ואשר כספו לא "נתקע" לפחות פעם או פעמיים מבלי שקיבל את המוצר שביקש. מלבד האכזבה ועוגמת הנפש חש בוודאי אדם כזה גם מרומה ו"פראייר". במצב זה יש הטורחים - בעיקר בגלל תחושת "הפראיירות" - ופונים מיידית למוקד השירות של החברה המפעילה את המכונה האוטומטית בדרישה להחזר כספם (מספר הטלפון של המוקד נמצא בדרך כלל על גבי המכונה) ובדרך כלל, גם אם זה נעשה לעיתים לאחר טרטורים, שיחות טלפון רבות ולאחר זמן רב ואף שבועות רבים - מקבלים הם לבסוף כספם חזרה. אגב ברוב המקרים הכסף המוחזר הוא לא כסף מזומן אלא כרטיס זיכוי - למוצר של החברה בלבד!
יש שאינם מוכנים למסכת טרטורים זו ומשלימים בלית ברירה עם "רוע הגזירה" ונאלצים לוותר על כספם מאחר שאין להם זמן, סבלנות וכוח נפשי לרוץ ו"להיטרטר" אחר כספם. דומה כי מספר האנשים הנמנים על הקבוצה השנייה, אלה שאינם מתקשרים למוקד הטלפוני לדרוש כספם בחזרה, גדול יותר בצורה משמעותית ונראה שרק מיעוט מכלל משתמשי המכונות האוטומטיות לשתייה ולמזון, שכספם "נתקע" מבלי לקבל את המוצר, פונה למוקד השירות ומבקש את כספו שלו בחזרה.
הגנה על זכויות הצרכן
מתיאור מצב זה עולה כי במכונות השתייה והמזון האוטומטיות נצבר לעיתים קרובות כסף עודף ואף בסכומים לא מבוטלים, כסף שאינו שייך, לפחות מבחינה מוסרית ואולי גם מבחינה חוקית לחברות המפעילות אותן. כסף זה שייך למעשה לאלה שכספם "נתקע" שלא באשמתם במכונות השתייה והמזון. יש כאן למעשה מעין "גזל" כספים של הציבור. הגם שהוא לא גזל שנעשה בכוונה מצד החברות, כך אני מניח, וכאן נשאלת השאלה מה עושות החברות המפעילות את המכונות האוטומטיות בכסף עודף זה שנצבר בקופות מכונות אלה ויכול להסתכם בסכומים מכובדים? יש להניח כי החברות עוקבות ומחשבות בדיוק כמה מוצרים הושמו במכונה וכמה "נמשכו" ממנה ויודעות לחשב במדויק כמה כסף עודף נצבר במכונות השתייה והמזון האוטומטיות. מה עושות החברות בכסף עודף זה? האם הן תורמות אותו לגופים לרווחת הציבור? לאן מועבר הכסף העודף שלא שייך לחברות אלא לציבור המשתמשים שכספם נתקע?
על החברות לצאת בהודעה רשמית ולמסור כחובה מוסרית לציבור מה הן עושות בכסף העודף שכאמור אינו שייך להם. בהקשר לכך, חשוב לציין ולהדגיש, כי ברוב רובם של המקרים הכסף "נתקע" במכונה באשמת ובאחריות החברות המפעילות ולא באשמת ציבור המשתמשים שכן התקלות שגורמות לכך שהכסף "נתקע" ושהמוצר לא יוצא מהמכונה נגרמות בשל תחזוקה לא טובה, או לא מספקת של המכונה מצד החברה המתפעלת, או בשל כך שטכנאי החברה לא פוקד באורח סדיר את המכונה למטרות מעקב, בקרה ואספקת מלאי.
ראוי שארגוני הגנת זכויות הצרכן למיניהם (למה לא נשמע קולם ברמה בעניין זה?) יבדקו את הנושא. הכסף העודף במכונות השתייה והמזון האוטומטיות השייך לציבור, ויידרשו מהחברות דוח מפורט: כמה כסף עודף, שלמעשה שייך לציבור, נצבר במשך השנים כתוצאה מתקלות במכונות השתייה והמזון ולאן כסף זה מועבר. יתכן שיש להם נתונים בעניין. ובהזדמנות זו, צריכים ארגונים אלה לבדוק את כל נושאי זכויות הצרכן הקשורות לשירות ולשימוש במכונות האוטומטיות למשקאות ומזון, שכידוע מספרן הולך וגדל ברחבי ארצנו.
יש לפעול ולקבוע בצורה מפורטת וברורה את זכויות הצרכן בכל הנוגע לשימוש במכונות האוטומטיות ולעגנן באמצעות התקנת תקנות וחוקים שיחייבו את החברות שמפעילות את המכונות האוטומטיות, למתן שירות איכותי והגון תוך שמירת זכויות צרכניות אלה. יש לדאוג שחברות שיעברו על חוקים ותקנות אלה יועמדו לדין ויחויבו לתשלום קנסות כבדים. אין להירתע מבעלי החברות עתירי הממון והקשרים!
צריך להיות הגון כלפי החברות ומדויק ולציין כי יש תקלות במכונות המזון והשתייה האוטומטיות ש"מטיבות" עם הצרכן ושבעקבותיהן מקבלים המשתמשים בהן החזר עודף כספי גבוה יותר מהמגיע להם, או הם מקבלים שני מוצרים, אף על-פי ששילמו רק עבור מוצר אחד, אבל תקלות אלה מעטות בהשוואה לתקלות בהן הכסף "נתקע" והמוצר לא יוצא מהמכונה, וזה בפני עצמו חומר למחשבה.