זה זמן רב שאין לנו שיג ושיח עם אויב - זה שלא מפסיק לפגוע בנו אף לרגע, אויב שכל ישותו כרגע בנויה על השנאה וההסתה נגדנו. שכל מה שהוא שמנסה לעשות זה לנצל את הבעיה הפלשתינית - לפגוע בנו - מבלי שום כוונה לפתור אותה. לכן, הגיע הזמן שנבהיר באומץ לב לעצמנו ולכל ידידינו בעולם שאנחנו נמצאים במצב של חוסר פתרון הדדי טוטאלי, שאין באופק פתרונות של "שלום" או "הבנות" כל זה לא קיים... ולא בגללנו!
רצוי לצאת מיד במסע הסברה עולמי חזק שיבהיר למנהיגי העולם את הניגוד הבלתי ניתן לפתרון בינינו לבין הפלשתינים
בכל שבע העמדות הבסיסיות לגבי פתרון אפשרי לסכסוך על ארץ ישראל כדלהלן:
1. האיסלאם כיום מחייב את הפלשתינים שלא לעשות הסכמי שלום עם כופרים (אנחנו הכופרים...) האיסלאם גם קבע שאדמת ארץ ישראל היא אדמה מוסלמית קדושה שאין ליהודים חלק בה, לכן הפלשתינים לא יסכימו שמדינת ישראל תזוהה כמדינת היהודים. (על נושא זה אנו עומדים מהבחינה העקרונית).
2. אנחנו לא נקבל את גבולות 67' כמות שהם כגבולות קבע (וגם אין כל חוק שמחייב אותנו לגבול מסוים). נצמד גם לנושא גדר ביטחון אשר חיונית לביטחוננו ומהווה לגביהם דרישה תקיפה לפירוק (למה?...). אנו עומדים על הכללת גושי ההתיישבות הגדולים בשטח מדינת ישראל - ואילו הפלשתינים מצידם דורשים פירוק והריסת כל ההתנחלויות, ולקבל אזור נקי מיהודים. (יודנריין נאצי...).
3. אנחנו לעולם לא נסכים להחזרת הפליטים הערבים ליו"ש וגם לא לתת להם פיצוי עבור נזקיהם, אלא אם הפיצויים יחושבו כנגד פיצוי הפליטים היהודים ממדינות ערב - דבר שהפלשתינים שוללים מכל וכל.
4. הפלשתינים לעולם לא יסכימו לגדה מפורזת ולכך שכוחותינו ישלטו על קו הירדן. אלו דרישות מאד משמעותיות שלנו.
5. לא נסכים בשום אופן לקשר בין החמאס לרשות הפלשתינית ולכן גם לא לקשר בין רצועת עזה ויו"ש. הפלשתינים יעמדו על חיבור קבוע (וללא פיקוח שלנו) בין הגדה לבין רצועת עזה.
6. אנחנו לא ניתן לפלשתינים כל שליטה בירושלים עצמה ולא בעיר העתיקה (על אל-אקצה ישלוט גוף מוסלמי מתון שאנחנו נבחן ונחליט עליו). אנחנו כן מוכנים להחזיר להם שליטה לכפריהם שמסביב לעיר.
7. הפלשתינים החליטו שפתרון נוסח אוסלו או פתרון של "שתי מדינות לשני עמים" לא מקובל עליהם. הם חותרים למדינה דו-לאומית בה הם מקווים לשלוט בכוח הדמוגרפיה שלהם. זה פסול לחלוטין מבחינתנו.
לפיכך בהתחשב בכל העובדות הנ"ל
חובה עלינו לקחת יוזמה חד-צדדית לפתרון הבעיה. עלינו להכריז כי מכיוון שכל שטח הגדה המערבית של הירדן שייך לנו על-פי החוק הבינלאומי (הסכם סן-רמו), לכן זכותנו לקבוע הסדרים ונעשה זאת
לפי הכללים הבאים:
א. בשטחים שיוגדרו ביהודה ושומרון תוקם ישות פלשתינית אוטונומית שתורשה לנהל בעצמה את כל ענייניה הפוליטיים/פנימיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים. האוטונומיה הזו תוקם באופן הדרגתי בזמן ומרחב ובאזורים שונים ביו"ש.
ב. הכלל המנחה הוא שלאוטונומיה זו אין אפשרות לקיים צבא (אלא רק כוח משטרה מוגבל). שירותי הביטחון של מדינת ישראל יורשו לפעול בכל עת בשטחי האוטונומיה, למיגור התארגנויות עוינות.
ג. לאוטונומיה הזו לא תאופשר כל הגירה מבחוץ למעט איחוד משפחות מקרבה ראשונה.
ד. כלכלתה של האוטונומיה, תהיה קשורה בקשר ישיר והדוק עם זו של מדינת ישראל, דרך הסכמים בערבויות בינלאומיות וישראל תדאג לפלשתינים למוצא בים ובאוויר הן לתושבים והן ולסחורות.
ה. מדינת ישראל תדאג לסייע לאוטונומיה הפלשתינית באספקת מוצרים חיוניים, שירותי חשמל, תקשורת ואיכות הסביבה. כמו-כן תסייע לאוטונומיה בהקמת מערך רפואה סביר.
ו. מדינת ישראל לא תגבה מיסים באוטונומיה ולא תהיה מחויבת בשירותים לתושבי האוטונומיה בדומה לאלו הניתנים לאזרחי מדינת ישראל. ישובים יהודיים אשר ימצאו בשטחי האוטונומיה יחויבו במיסים עבור השירותים שהם יקבלו מהאוטונומיה. תשלום מס, כמו האוכלוסיה שמסביבם.
ז. האוטונומיה תוכל להצטרף לאו"ם ומוסדותיו אם זה יאות לקבלה, אבל לא לנהל ולקיים יחסי-חוץ מסיביים על-ידי יצירת שגרירויות, צירויות וקונסוליות בשטחם וברחבי העולם.
ח. האוטונומיה תתחייב שלא לפעול נגד מדינת ישראל בכל דרך שהיא לרבות בתעמולה והסתה.
במאות ה-19 וה-20 היו לא מעט מקרים של מובלעות גיאוגרפיות-לאומיות שקיבלו מעמד אוטונומי תחת השם סוזרניטי (להבדיל מ-סוברניטי), ראה הסבר
בוויקיפדיה. פעם התייחסו כך לנסיכויות באנדורה, מונקו, סן-מרינו וליכטנשטיין. ההודים, לבהוטן ולסיקים, הדרום-אפריקנים ללסוטו ובוצואנה, הסינים למונגוליה וטיבט (עד היום). כיום רוב היישויות הללו פורחות כלכלית, שרדו ונשארו בלאומיותן ואפילו חברות באו"ם, (אבל ללא צבא וללא מערכת של יחסי חוץ).
זהו הפתרון שיש לנו להציע לפלשתינים במסגרת החוק הבינלאומי. זו צריכה להיות היוזמה הישראלית (וכך התחייבנו גם בהסכם עם מצרים). עדיפה יוזמה ישראלית כזו על פני גרירת רגליים ותחמנות דיפלומטית.