זהו. יש בחירות. או אולי לא?! מי יודע. כבר ראינו בחירות שבוטלו ברגע האחרון וזה לא היה כל כך מזמן. טוב, אז אולי הפעם לא יבטלו.
בואו ננסה לבחון מה צפוי לנו בחודשים הקרובים ובארבע השנים שלאחריהם. הפעם, ננסה להתמקד בפער בין מה שיאמרו המועמדים במסע הבחירות שלהם לעומת מה שיעשו אלו שייבחרו בשנים שלאחר מכן.
האמת שעד לא מכבר הייתה לי דעה ברורה בנושא זה: אין קשר כמעט בין הבטחות לבין מילוין לאחר הבחירות. אסור להאמין להבטחות, שכן הן נכונות, במקסימום, לרגע אמירתן ולא לדקה אחת מאוחר יותר. התופעה רווחות אצל כל המועמדים ורק המינון אולי שונה מאדם לאדם.
נשב כולנו בחודשים הקרובים, מי יקדיש קצת מזמנו ומי יקדיש הרבה מזמנו, ונשמע הצהרות בכל תחומי חיינו. נקבל הבטחות על מצב כלכלי מזהיר הצפוי לנו לצד ביטחון אולטימטיבי והגנה מלאה מפני כל אויבינו מבית ומחוץ. נשמע כי יהיה שוויון בין האזרחים השונים ולא עוד יהיה על פלוני לשאת על גבו אלמוני. נשמע הבטחות להוביל את עמנו לעתיד ורוד ללא תלות כלשהי מה יאמרו או מה יעשו אומות העולם בכלל ושכנינו במזרח התיכון בפרט.
בחינה אישית של מהות הפער בין הבטחות למימושןייבחר מי שייבחר; יעמוד בראש הממשלה פלוני או אלמוני - בחלוף הימים נבחין כי משום מה, מה שהובטח אינו מתממש. המיסים עולים; מעמד הביניים ממשיך להישחק; את החודש לא גומרים ואפילו להתחיל אותו קשה; ביטחון ברחובות - אין; שלום עם שכנינו - אין; האיום האירני מתגבר ואפילו מזג האוויר מעצבן, נורא חם או נורא קר - איך שתרצו.
בעבר הרחוק, כשעוד הייתי צעיר ומלא תמימות, הייתי כועס ומצהיר כי לעולם לא אבחר עוד במנהיג שהבטיח ולא קיים. אני מניח כי כולם אומרים כך, באופן כזה או אחר, ובבחירות הבאות מצביעים שוב, פחות או יותר, על-פי דפוס הצבעה שאפיין אותם בבחירות הקודמות.
עם השנים שחלפו, התחלתי לבחון את מהות הפער בין הבטחות הפוליטיקאים לבין מימושן קצת בזווית שונה. נניח לרגע שכל הפוליטיקאים דוברי אמת. נניח כי באמת ובתמים בכוונתם לממש את כל המובטח על ידם בשעה שהם מחזרים אחר המצביעים. נניח שכל אחד מהם מאמין
בתום לב כי הדרך אותה הוא מציע לפתרון בעיות העם, בכל תחום ותחום, היא הדרך הנכונה. אז מדוע הפער הגדול בין הבטחות לפני הבחירות לבין מימושן לאחריהן?
הנושא אולי הרבה יותר פשוט מכפי שנראה - על כל פוליטיקאי המצהיר הצהרות בחירות להוסיף להבטחות רק משפט אחד ויחיד: "אוכל לממש 100% מהבטחותיי אם אקבל 100% מקולות הבוחרים וכל קול פחות יחייב אותי להתפשר עם אלו שהבטיחו הבטחות אחרות מאלו שאני הבטחתי".
כל עוד אנו מצויים בשיטת המשטר הקיימת המחייבת קואליציות יקרות וויתורים מפליגים על-מנת שניתן יהיה להרכיב ממשלה שתקבל את אמון הכנסת, מה שהיה הוא שיהיה - הבטחות בעת בחירות ואכזבה לאחר הבחירות. רק שינוי בשיטת הבחירות, שינוי שיאפשר למי שקיבל את רוב קולות הבוחרים גם לשלוט עם תלות נמוכה במפלגות אחרות יביא אותנו אולי למצב בו יצומצם הפער, ולו אף במקצת, בין הבטחות לבין מימושן.