כשאלוהים נתן לבני ישראל את עשרת הדיברות, והחליט, בדיבר השני, כי "לא תעשה לך פסל ומסכה", הוא ידע בדיוק על מה הוא מדבר. הגם שאלוהים, בזמנים ההם לפני אלפי שנים במדבר סיני, לא הכיר את הציוויליזציה המודרנית, ובטח לא את מכשירי ההגברה של הקריוקי (אז היחידי שהיה יכול להפעיל מכשיר הגברה היה אלוהים בעצמו, עם סנה בוער, לאחרים לא הייתה הפריבילגיה להפוך לאלוהים לשעתו באמצעות מכשירי הגברה וערכת קריוקי), הוא הבין בדיוק למה "לא תעשה לך פסל ומסכה".
אלוהים שיווה לנגד עיניו את ראש העיר, שבמקום לדאוג לתושבי עירו ("עניי עירך קודמים") עושה פיסול סביבתי בכל רחבי ראש העין, תוך עבירה על האיסור "לא תעשה לך פסל ומסכה".
אלוהים ניחש שבשנות האלפיים של מדינת ישראל, יהיו כל מיני ראשי ערים שיעדיפו פיסול סביבתי, על פני דאגה שקטה לתושבי העיר, מאחורי הקלעים. לא בכדי אסר אלוהים על פסל ומסכה. פסל ומסכה הם פוזה יומרנית, הם תמצית תרבות ה"שופוני" שמאפיינת את ניהול העיר אליבא ד
משה סיני. משה סיני עוסק ב"שופוני". פיסול סביבתי בעיר, פסטיבל תימנה לתושבי העיר, משלחת אורחים של סטודנטים מסין, תחרות יופי לקשישות במועדון הקשיש, תוך שאת כל זה הוא טורח לספר ל"חבר'ה" דרך
עלון לתושב, לא פחות ולא יותר (כאילו היינו פועלים במפעל בולשביקי), שהוא מפיץ לתושבי ראש העין. שגם עולה כסף ומגיע על חשבון משלם המיסים, כשהכסף ל"עלון לתושב" נגרע מאיכות חיי התושב - מוקד סיור עירוני שקוצץ זה עתה "מחוסר תקציב".
משה סיני מעדיף פיסול סביבתי פלצני ("לא תעשה לך פסל ומסכה") על פני איכות חיי התושבים כגון מוקד סיור 106. מדוע? כי פיסול סביבתי זה "שופוני" ופיסול סביבתי מראה לכל ראשי הערים שלמשה סיני יש "יותר גדול" (הרי חוץ מברומא הקלאסית, פריז, וכו', וכמובן תל אביב, איפה תמצאו פיסול סביבתי בדיוק? בפתח תקוה? משה סיני רוצה להראות לנו שראש העין זה סוג של רומא או פריז או אמסטרדם ושגם "לו יש").
בטח שמשה סיני רוצה להראות לנו ש"לו יש יותר גדול". כמו שכאשר אנו מוכרים או משכירים דירה, לפני שבאים אנשים לראות אנו מנקים יפה את הבית ומסתירים את הסדקים ברצפות באמצעות שטיח פרסי יקר-ערך, כך משה סיני. בדיוק הוא מנסה למכור כמה דירות. מדובר בפרויקט הדירות בפסגת טל או שמא פסגות טל (מעולם לא הצלחתי להבין אם הפרויקט הזה כרוך ב-ו' עם חולם, או לא, אבל ניחא).