קמפיין לחיים

אדון חשוון? השבוע חל ראש חודש חשוון, שזכה בחז"ל לקידומת 'מר'. מה פשר כינוי ייחודי זה? אם חשבתם שמדובר באדון חשוון, אינכם אלא טועים. חז"ל העניקו לחודש זה את התואר מר (היפוכו של מתוק), משום שאין בו חגים. אולם מפתיע יותר הוא ההסבר השני, הפחות מוּכר ואשר דומני יכול ללמד שיעור בלשון העברית. המילה מר, אם לא ידעתם, פירושה גם טיפה. המקור לכך הוא בפסוק בישעיהו: ”הן גויים כְּמַר מדלי", דהיינו כמו טיפה בדלי. השם מצביע אפוא על הגשמים הצפויים לרדת בחודש זה, ומכאן תפילת הגשם שנאמרה בשמחת תורה, וברכת "ותן טל ומטר" שתיאמר בז' חשוון. אנו תקווה שאכן נזכה החורף בגשמי ברכה. קמפיין ציבורי דוח שפורסם לאחרונה, מצביע על כך ששיעור המתאבדים נע בין 10- 20% לשנה, והוא גבוה יותר ממספר ההרוגים בתאונות דרכים. אין ספק שמדובר בנתון מדאיג ביותר. השאלה היא מדוע משרד הבריאות ואיגוד הפסיכולוגים בארץ לא יוצאים בקמפיין ציבורי נגד ההתאבדות, בדיוק כפי שמשרד התחבורה והמועצה הלאומית לבטיחות בדרכים מפרסמים קמפיינים מאסיביים ובצדק, נגד תאונות הדרכים? מה עוד שמדובר במכה חמורה יותר מהתאונות. הגיעה השעה לשבור את קשר המסתורין סביב הבעיה (כמו בסרטן) ולהתמודד איתה. צריך להסביר שמדובר בפתרון סופני לבעיה זמנית, לעורר את מודעות הציבור לנושא, להציע דרכי התמודדות עם דיכאון ולספק כתובות לפניות חירום. בנוסף צריך להטמיע בכל מוסדות החינוך מגיל צעיר את ערך קדושת החיים. רק בדרכים אלו ניתן יהיה לצמצם את ממדי הבעיה, ובא לציון גואל. אי צדק(ה) כפי שפורסם לקראת החגים, 18%(!) מעמותות הצדקה פועלות ללא רישיון, משמע שהן אינן עומדות בקריטריונים הדרושים לכך ואינן עונות על הגדרה זו. השאלה היא אפוא, מדוע אין פיקוח ממלכתי של משרדי התמ"ס והרווחה על העמותות כדי למנוע שרלטנות והונאת הציבור? והיכן המחלקה לחקירות הונאה במשטרה שתשים יד עליהן? הדבר חמור במיוחד לאור העובדה שחלק ניכר מכספי התרומות הולך למשכורות המנהלים, שגוזרים קופונים שמנים על העמותות וצוחקים כל הדרך אל הבנק. יתרה מכך, תרומות לעמותות קיקיוניות אלה, שמספרן גבוה, באות על חשבון סיוע לנזקקים האמיתיים. די להונאה ולחוסר הצדק(ה)! השמאל הצעקני הסקרים, שהתפרסמו לקראת הבחירות, אשר מצביעים על התחזקות הימין, מוכיחים שוב עד כמה השמאל הצעקני, שאומנם שולט במוקדי התקשורת ודעת הקהל, בניגוד לדימוי שלו הוא מיעוט בסך-הכל. לעומת זאת, הרוב הוא הימין, כפי שמשתקף הדבר במפה הפוליטית. בצד הימין המתחזק, השמאל מצטמצם והולך. איך אומרת הפרסומת? חזקים באמת לא עושים הרבה רעש. תופעה מתפשטת לאחרונה פורסם שסטודנטית התפשטה במדרחוב במרכז ירושלים, במחאה נגד להקה ברסלבית שביקשה ממנה לפנות את המקום. והיא לא לבד. לא ברור לי מה משיגות נשים, המגדירות את עצמן כפמיניסטיות, כשהן מתפשטות ברבים כאקט של מחאה פוליטית, חברתית או דתית. האם בדרך זו הן אינן מחזקות את דימויין כאובייקט גופני, במקום להעצים את אישיותן והיחס אליהן כבני אדם שווים. מדוע ארגוני הנשים, הנאבקים בהַחְפָּצַת נשים, לא מוקיעות תופעה זו? האם הסרת הבגדים היא צעד פחות מעליב את האישה מההפרדה בין המינים בשמחת בית השואבה במאה שערים, בטענה שמדובר במרחב ציבורי, שעליה יצא הקצף של ארגונים אלה? הבגד הוא האדם כבר אמרנו? תחשבו על זה.