עד מדמנה
בפרק השני של סדרת "השיטה", אותה מפיקים אלדד יניב ורני בלייר, נחשף נדבך אחר של השיטה. בעוד שהפרק הראשון עסק בגרביים של ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו ובסכומים זניחים של "דמי כיס" שהוא שולף מתוך הגרביים לצורך ההתנהלות "במזומן", בא הפרק השני ומספר את הסיפור של אנשי הצללים, והמודל של: "כך תקנה שלטון בכסף".
אנשי הצללים הם אלה שמדי פעם נחשפים לפתע, בין אם החשיפה היא תוצאה של טעות חגירה במהלך הצללים המתוכנן, או משום שהם נשכבים על הגדר עבור הבוס, ושורפים את עצמם על-מנת לאפשר לרכבת הצללים להמשיך לטוס על הפסים. לא, בל נטעה, אין כאן מעשה הירואי של "נשכבים על הגדר", אלא מציאות שבה מקריבים את החוליה החלשה בשרשרת. מעשה ה-ש.ג. המשלם את המחיר.
במעמד זה מצאה עצמה למשל
שולה זקן, שהייתה מספיק רפת-מחשבה, עד שאפילו נצמדה לזכות השתיקה מתוך
כוונה להגן על הבוס. כזה היה
נתן אשל שהורחק מתלוש השכר הממלכתי אבל עדיין משרת את נתניהו בתמורה כלשהי שאינה ידועה בשלב זה.
אלדד יניב, מי שהתחכך במשך שנים במי הרפש המבושמים של הון-שלטון, הפך חברבורותיו וחזר (לטענתו) בתשובה, והוא כעת "עד מדמנה".
כספי הצללים
לבנימין נתניהו יש הרבה חברים המעוניינים מאוד לעזור לו להיבחר לראשות הממשלה בישראל. עיון קל ברשימת התורמים מעלה כי נתניהו הוא בין האנשים המגייסים הון עתק בחו"ל לטובת מערכות הבחירות שלו, ובין התורמים נמצאים אנשי עסקים החולשים על אימפריות כלכליות ומסוגלים להזרים הון עתק לתוך מערכות הבחירות בישראל, ולהשפיע על תוצאותיהן.
אך בתזרים המזומנים אין די, בעיקר משום שהגבלות החוק מסייגות את היקף הסכומים (תמיד אפשר לפצל את התרומה החריגה לתרומות רבות קטנות יותר), אך למעלה מכך, את התרומות צריך לנהל בשקיפות, וקשה לנהל באמצעותן משימות שמוסריותן בעייתית.
כאן נכנסים לתמונה אנשי הצללים, תורמי הצללים ומעטפות הצללים. תרומה למועמד הנמסרת במזומן ועוברת למפעיל כוחות בשטח אינה בגדר "כספי מימון" ועל כן היא יכולה לשמש למשימות צללים.
אנשי הצללים
אם אכן שימש יואב הורוביץ כאיש הצללים של נתניהו למימון הפגנת המילואים כנגד ממשלת ישראל והנבחרת הביטחונית שלה בזמן מלחמת לבנון השנייה, זו שאלה שנצטרך להמתין עם התשובות עליה עד לסיום
חקירת מבקר המדינה ופרסום הדוח, או עד לקיומו של תחקיר עיתונאי ראוי ומעמיק. אלדד יניב מספר בסרטון הזה את גרסתו. מן הראוי שהיא תיבדק, ולו רק על-מנת לטהר את שמות המעורבים.
כך או אחרת, אין חולק כי אותו יואב הורוביץ הפך לימים לאיש של נתניהו ברשות השידור, והוא עושה שם בשירות האינטרסים של נתניהו (למשל:
מקרה קרן נויבך, ולמשל
מקרה היועמ"ש חנה מצקביץ').
בדיקה של עיתון הארץ העלתה כי אדם בשם יואב הורוביץ (יש רק שלושה כאלה בישראל ומתוכם שניים הכחישו את מעורבותם), תרם לתנועת "אם תרצו" סכום לא מבוטל של 75,000 שקל. זו אותה התנועה שמימנה את "קמפיין וינוגרד" שנועד לדרוש הסקת מסקנות אישיות כנגד ראש הממשלה דאז
אהוד אולמרט.
האינטרס של בנימין נתניהו בקיומה של העצרת המדוברת אינו מוטל בספק, ומעורבותו בה אף היא נחזית להיראות כבלתי מוטלת בספק. זו שאלת המימון ו
ההתחזות כמוזמן ראשי לנאום בעצרת, שכפי הנראה לאור הסיפור של אלדד יניב, נתניהו עצמו היה מעורב ביוזמה ובמימון.
גם האלוף (במיל.)
עוזי דיין, מי שיזם את הפגנת המילואים המדוברת ההיא, הסתדר היטב. לאחר שנבחר על-ידי בנימין נתניהו כמועמד מועדף מתוך רשימת חמשת המועמדים של ועדת האיתור, הוא מונה לתפקיד הנחשק של יו"ר מפעל הפיס.
אין ספק שמעורבותו של דיין
הקנתה לעצרת תדמית נקייה, אך לגבי השאלה האם העצרת הזו באמת הייתה נקייה, והאם באמת אורגנה על-ידי דיין, או שמא שימש בה דיין כעלה תאנה למען בנימין נתניהו - זו שאלה שראוי לה שתיבדק, וראוי שדיין ייתן עליה מענה.
החבילה
בין אם "החבילה" הזו היא אמיתית לגמרי, או שיש בה חלקי אמיתות המרכיבים תמונת פאזל של מציאות חלקית, ובין אם היא כולה בדיה מופרכת, החבילה הזו היא מציאות מטרידה, אשר אמורה להדיר שינה מעיני כל אזרח, בלי קשר לנטייתו הפוליטית ו/או השתייכותו המפלגתית.
כספי מימון של משפחות הון ישראליות, ואף חמור מכך - משפחות זרות(!), עושים את דרכם אל כיסיהם של פוליטיקאים, במזומן, במעטפות, בחבילות, ועוברים בין ידיים עלומות של אנשי צללים, על-מנת להשפיע על אזרחים תמימים ולשנות את תוואי הציבוריות הישראלית בדרכים עקלקלות ואנטי-דמוקרטיות בעליל.
הבעייתיות החמורה אינה בעצם הטיית מערכות הבחירות באמצעות כספים אלה, ובעצם השימוש באנשי צללים ומימון צללים כדי להדיח שלטון אחד לטובת שלטון אחר. הבעייתיות היא במחויבות העצומה שיש לפוליטיקאים מכהנים לטובת האינטרס של מי שהזרים לידיהם את היכולת לשלוט בנו, ובמשך תקופת הקדנציה שלהם - הרי הם מופקדים עם האינטרס של בעל הממון, ולא על האינטרס שלנו.
בבחירות הקרובות ייכנס לכנסת
מיקי רוזנטל מטעם מפלגת העבודה, האדם שהוא בעיניי נושא הדגל של סילוק הסיאוב הזה עם הסרט שהפיק
"שיטת השקשוקה". ראוי שמיקי יצליח במשימה, ולא רק לטובת האזרחים וניקוי האורוות של הון-שלטון מהשפעה בלתי הוגנת על ההליך הדמוקרטי, אלא גם, ובעיקר - לטובת הפוליטיקאים עצמם. גם הם ראויים להביט בבוקר במראה ולא לראות את הבבואה המכוערת של עבד נרצע, שקרן פתולוגי המממן מכספי צללים פעילויות צללים באמצעות אנשי צללים, כדי להפיל ראש ממשלה אחר שגם הוא עושה שימוש במעטפות של מזומנים.
כולנו ראויים ליותר מזה.