|
1 |
|
| |
א. החוק מקנה למוסדות אקדמיים את הזכות לכלכל את ענייניהם כראות עיניהם ב מ ס ג ר ת ת ק צ י ב ם. אם נעלמו כספים מתוך מסגרת זו, אין סעיף 15 לחוק מל"ג מקנה למוסדות אקדמיים שום פרוביליגיה. נכון שבד"כ התקציב מורכב לא רק מכספי מדינה ושכר לימוד, אלא גם מתרומות ומתנות. ניסיתי לקבל תשובה מהו, לאור זאת, "תקציב" במובן המשפטי, ולא הצלחתי... בכל אופן, נראה כי לא ניתן יהיה לטעון כי כל הכספים שנעלמו מקורם בתרומות ולא בכספי מדינה או כספי ה"לקוחות".
ב. לבד מעצם הניהול הכספי הכושל, מעולם לא נידונו כמה סוגיות באשר לניהול הכספים של מוסדות אקדמיים, ככל שידיעתי מגעת, לא נשאלו השאלות שצריכות להשאל וכמובן לא התקבלו תשובות. כאן חטאו "כלבי השמירה" השונים, ובכללם העתונות.
ג. מספר דוגמאות: 1. סכומי עתק אבדו בהשקעות בלתי מוצלחות בבורסה, בעיקר בתקופות האאופוריה. ביחס לחלק מן המוסדות זוהי בר עובדה ידועה, למרות שנראה כי עדיין לא התגלה הכל. אנחנו מדברים על עשרות מליוני דולארים לפחות שירדו לטמיון. ידוע כי חלק מן הכספים הושקעו במניות ישראליות וזרות, כפי שאכן הומלץ על ידי גאוני הבנקים וחברות ההשקעות, מתוך כוונה לא לשמור על ערך הכסף, כפי שהיה מתבקש, אלא גם להרוויח, ובלון העם: "לעשות מכה", בכספים שלהבנתי לא לכך נועדו. מאחר שלי הקטנה היה השכל והיושר בשיא הבלגן להשקיע "כספי אלמנות ויתומים" שהופקדו בידי באגרות חוב צמודות למדד של מדינת ישראל, אינני מבינה מדוע לכספים שנועדו לתקצוב פעולות שוטפות לא התייחסו מיטב הכלכלנים והפינאנסיירים באותו אופן. לדעתי עליהם לתת את הדין על כך.
2. ידוע לי די במקרה כי מושקעים סכומים דמיוניים בניהול משפטים ממשפטים שונים על ידי חברות חיצוניות, לפחות בענייני עבודה - מן המשרדים היקרים בישראל. לאחרונה התברר כי אוניברסיטה אחת שכרה גם יחצ"נים לניהול מאבקיה, ויש להניח כי זה קרה יותר מפעם אחת. הייתי רוצה לדעת, כאזרח משלם מסים אם גם זה שולם מתרומות, האם התורמים יודעים על כך [תורם גדול אחד של אותה אוניברסיטה ביטל את תרומתו, ובצדק, לפי דעתי], ומה המצב המשפטי מבחינת חוק מל"ג המדבר על כלכול העניינים ב מ ס ג ר ת ה ת ק צ י ב של המוסד האקדמי. השוליים האפורים הענקיים טובים מאד להיעלמות כספים, ואור השמש המטהר טרם הגיע לתקציבי המוסדות האקדמיים. מלחמתם באור אינה מלחמה על חרות אקדמית, אלא על כך שאף אחד לא ידע מה קרה לכסף.
3. הרבה כסף מתבזבז על תחזוקת מבנים שאין בהם צורך, מודעות אבל ושאר ירקות. לדוגמא: מודעת אבל אחת שפרסמה אוניברסיטת ת"א בכסף רב הביעה השתתפות באבלו של איש סגל שמשום מה לא פוטר שנים אחדות קודם לכן למרות שמעל בכספי המוסד יחד עם אביו, על מות האב שגם הוא הועמד לדין על אותה מעילה. המבנים: אני יכולה להעיד שבנעורי למדנו בין השעות 8-22, ובימי ששי עד 2. אחר כך פשוט עברו ללמד שעות קצרות הרבה יותר, ובלי יום ששי. גם הספריות פתוחות שעות קצרות למדי, הרבה פחות מפעם.
4. יש לציין שביה"מ לא סייע לשני וועדים לפחות שביקשו לקבל מידע על נכסי המוסד כדי להשתמש בידע זה להגנה על הזכויות הפנסיוניות. האוניברסיטאות לא התביישו להעלים את המידע. במקרה אחד, הוכרח הועד לאפשר "מרצונו" שימוש בסכום דמיוני מתוך הקרן לצרכים שוטפים, אולי אפילו בניגוד לחוק אבל בתיווך ביה"מ כדי לקבל מידע חלקי.
5. נסיעות לכנסים בחו"ל ושאר הוצאות אינן תמיד דרושות לסגל עניינית, אבל דרושות כדי לעלות בסולם הדרגות, ובעיקר כדי לקבל קביעות. אילו היו הקריטריונים פחות מקובעים אולי היו אנשים נוסעים פחות.
ג. אש |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
אפרת רובין |
|