סמדי בומבה

מכתב לכבוד השר להגנת העורף אבי דיכטר תרגיל רעידת האדמה הגדול מאחורינו, ועכשיו אני רוצה להפנות את תשומת לבך למה שמתרחש בעורף הישראלי, לא בתרגיל אלא במציאות. כידוע לך, שוב נורו רקטות מעזה לכיוון ערי הדרום. ביום ראשון בבוקר ארבע רקטות שיבשו את חייהם של מאתיים ועשרה אלף התושבים בבירת הנגב, באר-שבע. ארבעים אלף התלמידים שבעיר נשארו בבית ולא הלכו לבתי הספר. הירי הפלשתיני לא הפסיק גם בימים שלאחר מכן, הוא פשוט עבר מבאר-שבע לאזור עוטף עזה, למוד הטילים. הבעיה היא שהציבור הישראלי כבר לא מתרגש מגשם הקסאמים הזה. הוא משתוקק לשמוע כמה שיותר דיווחים על סופת גשמים בחוף המזרחי של ארה"ב, אבל לשמוע על החיים המשובשים של תושבי הדרום כבר אין לו סבלנות. לכן, בהיותך השר לביטחון העורף ותושב העיר אשקלון, המכיר היטב את החיים תחת טילים, יש לי בשבילך כמה הצעות איך לעורר את תשומת הלב האזרחית ואולי גם הממשלתית, לתופעת הירי על הדרום. קודם כל, כלקח מהשבוע האחרון, בכל פעם שמתחילה מתקפת טילים על תושבי הנגב, מומלץ למצוא לה בהקדם שם של בחורה. אם לסופת ההוריקן בארה"ב קראו סנדי, אין סיבה שלהתקפת הטילים הבאה על תושבי באר-שבע לא יקראו סמדי. אולי כשלהתקפה יהיה שם של כוכבת ריאליטי תירשם יותר התעניינות בה מצד ישראלים שמתגוררים מצפון לקו הטילים. שנית, את ירי הטילים מומלץ לתאר במושגים הלקוחים מלקסיקון דיווחי מזג האוויר. אם במשרד שלך ידווחו על סופה של רקטות בדרום הארץ, על ממטרים עזים של גראדים, או לפחות על רוחות חזקות של מלחמה מכיוון עזה, התיאורים יצליחו לרגש גם את אלו שמעולם לא ביקרו בבאר-שבע. בנוסף, משרדך צריך להורות לכלי התקשורת הישראלים לשנות את הסיקור שלהם ולדווח שעשרות אלפי הילדים שיושבים בבית בגלל טילים, מתגוררים במדינה אחרת, רחוקה, מעבר לים. כדאי לדאוג שאת הדיווחים מהדרום יעבירו כתבי חדשות חוץ ולא כתבי פריפריה ואת השידור עצמו ילוו רעשי רקע והפרעות שיתרמו לאווירה של שידור מיבשת אחרת. סיקור כזה יעורר יותר עניין מאשר עוד דיווח סתמי על ילדים ישראלים שיושבים במקלטים באחת מערי הנגב. כבוד השר, זה אפילו לא ייחשב שקר. הרי בשביל לא מעט מתושבי המרכז כל מה שנמצא דרומית לגדרה או צפונית לחדרה, הוא חו"ל.