X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
ביום 4 בנובמבר 2012 התקיים במוזיאון ישראל טקס הענקת פרס ניסן הרפז לשירה. יזמה את הפרס הסופרת רחל הרפז לזכר בעלה. חבר השופטים של אגודת הסופרים העברים (יו"ר פרופ' נורית גוברין, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' מירון איזקסון) בחרו במשורר שלמה אביו כזוכה בפרס. בלפור חקק נשא דברים בטקס וניסה להציג את הפואטיקה של שלמה אביו באמצעות שיר אחד מראשית יצירתו: "תיקון תדמית"
▪  ▪  ▪
שלמה אביו, הרצל ובלפור חקק [צילום: תפארת חקק]
שירה של חשיפת עבר ושל התחדשות
הרצל חקק
דברים שנשא הרצל חקק, יושב-ראש אגודת הסופרים העברים בטקס הענקת הפרס לשלמה אבָיוּ - "פרס הרפז" על ספרו "מעין הבטחה" בהוצאת קשב לשירה, 2012. את הפרס הקימה רחל הרפז לזכר בעלה ניסן הרפז ז"ל
לרשימה המלאה

מאז הופעתו של המשורר שלֹמה אבָיוּ על בימת הספרות העברית, אני עוקב אחר יצירתו. כבר בספרו הראשון "עשׂב על הסף" (1973) הופיעו הניצנים הראשונים של הפואטיקה הייחודית שלו, ובשיר "תיקוּן תדמית" מופיעה תֵמה מרכזית ביצירתו המלווה אותו מאז ספרו הראשון ועד היום.
בנאום שנשא שלמה אביו בטקס הוא הציג את התובנות של חייו, ואמר שדורנו הוא דור של עקורים מציביליזציה אחת אל ציביליזציה אחרת. המתח הזה שליווה את העליות הגדולות בשנות החמישים בין התרבות המסורתית של העולים ובין התרבות המודרנית של הממסד הקולט יצרה שבר גדול, הלם תרבותי וזעזוע ביחסים בין אבות לבנים. דור האבות נתפס כדור מדבּר ודור הבנים נתפס אז כַּדוֹר שיגיע אל הארץ המובטחת.
בשיר של שלמה אביו "תיקון תדמית" עולה העימות הזה בין עולמו של האב לעולמו של הבן. הנה השיר:
תִּקּוּן תַּדְמִית / שלמה אביו
אָבִי חַי לוֹ תָּמִיד בְּפַחַד
אֲנִי אוֹמֵר זֹאת בְּרוּרוֹת.
רַק בְּמִקְרִים נְדִירֵי טַעַם
אוֹתֵת תִּקְווֹת תְּמוּהוֹת.
לַמָּצוּי צִמְצֵם עַצְמוֹ
כְּאוֹתָהּ שַׁעֲוָה אֶל לַהַב.
שָׁלַל בְּעִקָּרוֹן כָּל מֶרִי
וּבְעִקָּר סָלַד מֵרַעַשׁ
כִּבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ
אֲדוֹנֵי עִירוֹ, דַּת אָבוֹת:
הוֹקִיר סֵדֶר בָּאָרֶץ.
אִם הִרְהִיב מַה לְמַעְלָה שָׁם
לְעַרְעֵר מַה לְמַטָּה פֹּה
לִצְפּוֹן לִי לֹא רָאָה צֹרֶךְ
בְּפִתְיוֹן מוֹפְתֵי אַהֲבָתוֹ.
כִּי תִּפְלוּת עוֹלָמִי אַף בֹּהוּ
אֲמָאֵן לְמַלֵּל מַעֲלוֹת אֶתְמוֹל
שֶׁכִּבְיָכוֹל לֻוָה מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם.
חַי אֲנִי גַּם כֵּן בְּפַחַד כָּמוֹהוּ
הַנְּסִבּוֹת לְבַדָּן כָּאן אַחֵרוֹת.
צירו של השיר הוא המתח שבין אבות ובנים. המשורר (הבן) מעמיד את עולמו של אביו כנגד עולמו שלו. זה מתאים לגיל ההתבגרות. המתבגר נמצא בשלב של חיפוש הזהות האישית, ובחלק מכך הוא מתמודד עם הזהות ההוֹרית (האב והאם). לחיפוש זה מתלווים סימנים של מתח ומאבק.
אצל הדור הצעיר של יהדות המזרח נלווה לַמתח שבין הדורות גם משבר המעבר מתרבות מסורתית (תרבות הבית) לתרבות המודרנית (תרבות בית הספר). נושאים אלה אינם קלים לדיון והם מחייבים התמודדות ריגושית ולא רק ספרותית. כאן מקומה של הספרות ככלִי מחנך, ככלִי התמודדות. יתרונו של הכלי הספרותי ביכולתו לקרב את התלמיד להבנת עצמו. הספרות משמשת לתלמיד התנסות עקיפה בחוויות שחָווה (אפילו בלא יודעין) ושלא חווה. התנסות ספרותית מעוררת בתלמיד מודעות לרגשותיו באמצעות תהליך של יצירת קירבה לחוויות העוברות על אחרים.

העימות בין עולם האב ועולם הבן

האב חי בעולם של פחד ושל משמעת

עולמו של הבן: התמוטטות הערכים הישנים

נקודת ההשקה בין האב לבן

סיכום: המתח בין ישן לחדש

תאריך:  07/11/2012   |   עודכן:  07/11/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"תיקון תדמית" של שלמה אביוּ
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
משורר חסר ערך ובוגדני
זאגאלנגא  |  30/05/14 16:03
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מינה פנטון
תמיכתם של ארגוני הנוצרים בישראל לא נובעת מהזדהות אמת, אלא מרצון לקדם את ביאת משיחם לירושלים    תגובה לכתבה "נציג ישראל בשגרירות הנוצרית" מאת אריאל כהנא
מנחם רהט
עיתון השמאל הרדיקלי הקדיח תבשילו עד כדי כך שאפילו אישים הגונים בשמאל הקיצוני מתנערים ממנו
אלישע פורת
הדף הקרבי הזה שכתב אבא קובנר הטיל על חברי ניצנים כתם בלתי מוצדק, שבמשך עשרות שנים הם התקשו להסיר אותו. קובנר נהפך בעיניהם לאדם מוקצה מחמת המיאוס. "אני זוכר שקראתי את הדף הקרבי והזדעזעתי", סיפר רזניק, "החזקתי אותו ביד והידיים רעדו לי". רזניק אינו יכול לומר מה זיעזע אותו יותר - תוכנו של הדף או זהות מחברו
מנחם מרקוביץ'
חובתה המוסרית של הפרקליטות הנה איפה להעמיד את "הלכת זקן" למבחנו של בית המשפט העליון, וזאת מבלי לקבוע דעה לכאן או לכאן, ולא לאמצה בחינת כזה וראה וקדש
רו"ח אהוד ציגלמן, יוסטא טיקסל
מהי מסה-קריטית נדרשת בפעילות עסקית?, מה הקשיים הנובעים מהיעדרה? ומהן הדרכים המשמשות כדי להתגבר על המחסור במסה-קריטית זו?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il