נס בנתיבות

הניצחון של נפתלי בנט בפריימריז של הבית היהודי היה מוחץ ומשכנע ובכל זאת מעניין לבחון את מעט המקומות שבהם זבולון אורלב ניצח, ובהפרש גדול. בדימונה קיבל אורלב 85 אחוז מהקולות, באור-עקיבא 82 אחוז ובטירת-הכרמל 92 אחוז. בעפולה, חצור-הגלילית ובית-שאן זכה אורלב לרוב של יותר משישים אחוזים. את הנתונים החריגים הללו אפשר לדרוש לגנאי וגם לשבח. אפשר לטעון שבערים הללו, המזוהות כעיירות פיתוח, רבים מהמתפקדים אינם מצביעי 'הבית היהודי', אלא ליכודניקים או שסניקים שמישהו פקד אותם כדי להיבחר למועצת הסניף או לוועידה של המפלגה הסרוגה. ממפגש קצר עם חלק ממתפקדי 'הבית היהודי' בקלפי בירוחם, אני מוכרח להודות שיש בטענה הזאת מידה של אמת. מצד שני, אפשר בהחלט גם לזקוף את הנתונים הללו לשבחו של אורלב. גם יריביו של אורלב מודים שהאיש מחובר היטב לשטח ומקדיש לא מעט מזמנו לפתרון בעיות אישיות ומקומיות בכל רחבי הארץ. דוגמה חיה לכך ראיתי לפני שמונה שנים כשהתלוויתי במשך יום שלם לאורלב לצורך הכנת כתבה. הימים היו ימי המאבק הסוערים נגד תוכנית העקירה, אורלב היה אז שר הרווחה, הוויכוח שלו עם אפי איתם על המשך ההישארות בממשלה היה בשיאו וסדר יומו היה עמוס וגדוש בסוגיות הרות גורל. בכל זאת, בין פגישה עם הרב שפירא לשיחה עם שר האוצר, מצא אורלב זמן לקבל במשרדו שניים מחברי סניף המפד"ל בקריות שהגיעו אליו כדי שיואיל ליישב ביניהם סכסוך בעניין מינוי נציג למועצה הדתית. אני זוכר שהתרשמתי מהיכולת שלו להניח רגע בצד את שאר העניינים ולצלול במהירות לניואנסים בפוליטיקה המקומית של הסניף המדובר. החברים שהגיעו מהצפון קיבלו מאורלב יחס שווה ליחס שקיבל נתניהו שהתקשר אליו בתום הפגישה. דור הולך ודור בא. אורלב הלך עכשיו הביתה, וב'בית היהודי' צריכים למצוא מישהו אחר במקומו שידע להקשיב גם לבעיות הקטנות של החברים מחצור-הגלילית ומדימונה.

לרב רחמים נסימי יש לא מעט זכויות במפעל הגרעינים התורניים. רשת 'שעלי תורה' שהוא ייסד הקימה מספר נאה של גרעינים תורניים ושל מוסדות חינוך. ועם זאת, בקמפיין האישי שלו לרשימת 'הבית היהודי', הרב נסימי יצר מצג שווא במודעות ובהן הוא ביקש להראות את פועלו בתחום הגרעינים. במפה שהוא הציג במשך מספר שבועות בעלונים הופיעו 21 יישובים שבהם לכאורה קיים גרעין תורני של רשת 'שעלי תורה'. מי שקרא גם את האותיות הקטנות במקרא שהופיע בקצה המפה, גילה שלא בכל המקומות במפה מדובר בגרעין. בתשעה מקומות, שהם כמעט מחצית מהרשימה, מדובר בסך הכול במימון של רב קהילה. כך למשל, בבית-שאן, בקריית-מלאכי ובדימונה פועלים גרעינים ותיקים שלא שייכים לרשת של 'שעלי תורה', ובכל זאת, הם מופיעים במפת הגרעינים של הרב נסימי משום שבאחד מבתי הכנסת בעיר פועל רב ש'שעלי תורה' תומכת בו כלכלית. עם כל הכבוד לרב נסימי, מספר הגרעינים האמיתי של הרשת שלו הוא בסך הכול כשישית ממספר הגרעינים המאוגדים תחת 'קרן קהילות', ארגון הגג הראשי של הגרעינים, שאתו הוא מסרב להתאחד כל השנים. במודעה אחרת שהתפרסמה מטעמו, הוצג הרב נסימי כמי שמסוגל לאחד בין אורלב לבנט. אני הייתי מציע לרב נסימי שלפני שהוא מאחד את 'הבית היהודי', שיאחד את הגרעינים שלו עם שאר הגרעינים התורניים.

לפני חודשיים בישרתי בטור זה על החלטת ועדת השמות הממשלתית לקרוא לעיר הבה"דים הנבנית בימים אלו בנגב על שמו של דוד בן-גוריון שהשבוע חל יום פטירתו. בשבוע האחרון התברר שלמשרד הביטחון יש תוכניות אחרות בנוגע לשמה של הקריה החדשה. שם, כך נודע, משריינים את עיר הבה"דים להנצחת ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. ד"ר צבי צמרת, חבר ועדת השמות שיזם את קריאת הקריה על שמו של בן-גוריון זועם על כך. לטענתו, על-פי חוקי ועדת השמות לא מנציחים אדם בחייו, וגם לאחר מותו ממתינים שנתיים עד לקריאת יישובים על שמו. צמרת מוסיף וטוען שבמדינת ישראל אין כמעט יישובים המנציחים את שמו של בן-גוריון ותלמידי התיכון של היום כמעט ואינם מודעים לפועלו של האיש. הוא גם רואה באופן ספציפי בקריית ההדרכה הצבאית הנצחה הולמת למנהיג שזוהה כל כך עם הקמתו של צה"ל ועם חזון יישוב הנגב. בינתיים במשרד הביטחון לא מתרגשים. לטענתם, על-פי פקודת מטכ"ל, סמכות קביעת השם למחנות צה"ל היא בידי ועדת השמות הצה"לית, וכך הם רואים גם את קריית ההדרכה.

הטור הזה לא נוהג לחסוך ביקורת ממשרדי הממשלה על יחסם לנגב, אבל כשקורים דברים טובים צריכים לפרגן. עם סיום ארבע שנות כהונתה של ממשלת נתניהו צריכים לומר גם כמה מילים טובות על הדברים שהיא כן עשתה בתחום פיתוח הנגב. בראש ובראשונה צריכים לציין את מהפכת הכבישים. כל מי שנוסע היום דרומה מקריית גת כבר נהנה מכביש שש, מכביש עוקף באר-שבע ומהרחבת כביש 40 מדרום לבירת הנגב. עכשיו צריכים לקוות להמשך סלילתו של כביש שש דרומה מצומת שוקת ולהשלמת הרחבת כביש באר-שבע-ערד המסוכן, שמתחילת 2012 גובה בממוצע הרוג מדי חודש. בנוסף לפיתוח הכבישים חובה לציין את בניית הגדר הדרומית בגבול מצרים שכבר עכשיו משפרת את איכות החיים בדרום ובכל הארץ. מספר המסתננים בחודש אוקטובר האחרון עמד על 54 בלבד לעומת 2100 מסתננים בחודש אוקטובר אשתקד. התחום השלישי והמשמעותי שקידמה הממשלה בנגב הוא תחום הדיור. המענקים לרוכשי דירה ראשונה וסבסוד הפיתוח יצרו תנופת בנייה שכבר נראית בשטח. כמות הקרקעות שמנהל מקרקעי ישראל עומד להפשיר ולשווק בשנה הקרובה צפויה לאפשר בנייה של יותר מעשרת אלפים דירות מקריית-גת דרומה. אם הממשלה הבאה תמשיך בכיוון הזה, יש סיכוי שהנגב באמת יהפוך למרכז.

אחת השאלות המרכזיות שנשאלה בוועידה הכלכלית של הנגב שהתקיימה לפני קרוב לשבועיים בירוחם הייתה כיצד אפשר למנף את ירידת בסיסי צה"ל לנגב כדי שגם העסקים המקומיים ירוויחו מהמהלך. אורנה הוזמן-בכור, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הציבה מטרה של הגדלת הכנסות העסקים המקומיים מהמהלך הצבאי בחמישים אחוז ומעלה. דקה אחר כך התקוממה הוזמן-בכור על המציאות האבסורדית שבית החולים סורוקה בבאר-שבע לא מכבס את הכביסה שלו במכבסות הרבות שקיימות בנגב אלא שולח אותה למכבסה רחוקה בעפולה. אישה שישבה לידי לחשה לי בציניות: "היא סיפרה את הסיפור הזה כבר בכנס בשנה שעברה, והשאלה היא למה היא לא עשתה דבר כדי לשנות את זה". אני השתעשעתי מהמחשבה שמצאתי עוד הוכחה לכך שאנשים לא אוהבים לכבס את הכביסה המלוכלכת שלהם בבית.