|
השמאלנים אינם בוגדים (א')
|
|
עמוס שנער
|
|
הקישור שנעשה בין המילים: "שמאלנים", "בוגדים" ו"שונאי ישראל" הפך את המונח הראשון למעין מילה נרדפת למונחים האחרים עד שאפילו אנשים תמימים נוהגים להשתמש במילה "שמאלני" כמילת גנאי וחבל שכך
|
|
לרשימה
המלאה
|
|
|
|
|
גדול השלום שאפילו ישראל עובדי עבודה זרה, ושלום ביניהם, אמר המקום: כביכול איני יכול לשלוט בהם" (בראשית רבה לח, ו).
לאחרונה פרסמתי כאן באתר מאמר בשם: "השמאלנים אינם בוגדים". קיוויתי כאדם ימני לדבר לליבם של הימניים האחרים הרואים בשמאלנים כבוגדים ולשכנע אותם כי לא מדובר בבוגדים אלא בטועים המאמינים בתמימותם בסיכויי השלום.
לצערי, אני מרוחק רוב הזמן מסביבת המחשב וכאשר ניגשתי אליו לאחר כשבוע הופתעתי לקרוא את התגובות למאמרי ולראות עד כמה רחבה תופעת הכעס של הימניים כלפי השמאלנים והאמונה כי האחרונים שייכים לקבוצה של בוגדים. אפילו תגובה חיובית אחת למאמרי לא נמצאה שם. נכון, שתיים עשרה התגובות שהופיעו אינן נחשבות כמדגם מייצג אך בכל זאת הן מבטאות משהו. השנאה העיוורת לשמאלנים השכיחה מהמגיבים את הדגש ששמתי על ההפרדה בין השמאל הקיצוני שאנשיו זורקים אבנים על חיילים, קוראים לחרם על ישראל ומעבירים מידע סלקטיבי ושקרי לעולם (כמו במקרה של דוח גולדסטון), לשמאל המתון המהווה את רובו של השמאל בישראל.
מבחינתם של ימנים רבים מדי השמאלנים כולם שייכים לגוף אחד של אנשים הבוגדים בעמם ואם הגנתי על חלקם כאילו הגנתי על כולם. מגיב אחד אף טרח לציין ואני מצטט: "לא משנה מה חושבים חשוב מה שעושים. מה שאותם אילו שקוראים לעצמם שמאל עושים הם למעשה בגידה גם אם לא התכוונו לזה". מגיבה אחרת אף טרחה לצטט מתוך חוק דיני העונשין (מתוך הנחה שהציטוט שלה נכון ומדויק): "מי שעשה בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ,מעשה שיש בו כדי להביא לכך,דינו מיתה או מאסר עולם" . כמו-כן היא טרחה לצטט את הערך "בוגד" מתוך המילון של אבן שושן.
המסקנה העולה מצורת חשיבתם של רבים מעם ישראל המתבטאת גם בתגובות למאמרי הקודם היא שחמישים אחוזים מאיתנו בוגדים בעמם ואף מעבר לכך (לו מתחשבים בדעות הטוקבקיסטים המקשרים את הפעילות המביאה להיפרדות משטחי ישראל כבגידה, כי דעה זו מצרפת גם את השמאלנים לשעבר לקבוצת הבוגדים ואותי בתוכם). מסקנה מצערת זו הביאה אותי לכך שאמשיך ואכתוב באותו העניין מתוך התקווה שאצליח לגעת לפחות לליבו של אדם אחד וזה יהיה שכרי.
האם גם החילונים נחשבים כבוגדים?
היהדות טוענת כי לו כולנו היינו שומרים שתי שבתות ברציפות, אז היינו נגאלים והמשיח היה בא. לו תבוא הגאולה לעם ישראל, יסתיימו הצרות שלנו, הפלשתינים יפסיקו להטריד אותנו, כבר לא נסבול ממחלות קשות,מאלימות, ומשחיתות שלטונית, והחיים יהיו הרבה הרבה יותר טובים. למעשה, שמירה על שתי שבתות בלבד תפתור אותנו מכל הצרות הנוראיות שהצרה הפלסטינאית הינה רק חלק אחד בלבד מתוכן. אז אולי הדתיים צריכים לראות בחילונים גם כבוגדים? הרי הטוקבקיסטים לא אהבו את טענותיי כי השמאלנים טועים והתייחסו יותר לתוצאות מעשיהם מאשר לכוונותיהם, אז גם הדתיים יכולים לייחס את תוצאות מעשיהם של החילונים לסבלנו כעם יותר מאשר לכוונותיהם של רובם שהינן טובות בבסיסן, ולטעון כי כל החילונים הם חלילה בוגדים.
ישנם וויכוחים נוספים בעם ישראל בהם כל צד משוכנע כי הוא הצודק ושתפיסתו של האחר מסוכנת ומזיקה, ובדומה לעניין הדתי חילוני והעניין השמאלני ימני קיימים חילוקי דעות גם בענייני הכלכלה, החינוך, הגיוס לצבא ובענייני תרבות ותכנים הראויים לשידור ברדיו ובטלוויזיה (יישנם המשוכנעים למשל כי השירים המזרחיים פוגעים בחוסנו התרבותי של העם) ישנם אנשים מלומדים הרואים בפשוטי העם כמעמסה, ומעבר לכך ישנן אפילו דעות המדברות בעד כפיית ערכיים ואחת מדעות אלו שייכת לפרופסור דן שכטמן, חתן פרס הנובל לכימיה אשר אינו מתמחה כלל בענייני כימיה שבין בני אדם. הוא טוען כי יש לכפות על ההורים החרדיים ועל מוסדות החינוך השונים את לימודי הליבה אף שוויכוח זה הוא עתיק יומין כי את לימודי החול ניסו לכפות הגויים על היהודים גם בגולה (עוד לפני שהייתה הפרדה משמעותית בין חילונים לדתיים) וגדולי ישראל נלחמו על כך בצורה נחרצת בכל הדורות (לא סתם טוענים החרדים כי הם עדיין חיים בגלות).
לא חסרים אגב גם וויכוחים ערכיים נוספים וצמחוניים רבים למשל מאמינים כי רובנו רוצחים אבל נרד מעניין ספציפי זה. הוויכוחים שציינתי אינם עניינים שוליים לעומת הוויכוח בין הימניים לשמאלנים, אלא וויכוחים מהותיים בנושאים האמורים להשפיע על חיינו ועל עיצוב החברה, וחבל אם נכניס בקביעות את מתנגדנו למסגרת הבוגדים כי כולנו בסוף נכלל בתוכה.
המבחן האמיתי הוא מבחן האחדות
נאמר במקורות היהודיים כי: "דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין. ולמה כן? שלא היה ביניהן דילטורין. אבל דורו של שאול כולן היו דילטורין, לפיכך היו נופלים במלחמה" (דברים רבה ה, י). ועוד נאמר: "גדול השלום שאפילו ישראל עובדי עבודה זרה, ושלום ביניהם, אמר המקום: כביכול איני יכול לשלוט בהם" (בראשית רבה לח, ו).
אז כאדם מאמין אני חושב שרק האחדות תחזיק ותשמור עלינו. גם ימניים רבים מתקשים לראות את המשך קיומנו כאן ללא שמירה עליונה וניסים אין סופיים, כי מי שחושב שרק כוחנו ועוצם ידינו יעשו לנו את החיל הזה ולו רק ייתמו השמאלנים מהארץ ואז נשב כאן לנצח בשלווה ובנחת אז הוא תמים גדול וטועה בענק וכדי לשכנע אתכם בעניין זה אציין את אחת הטענות הנכונות של השמאל ואצטט אותה ממאמרי הקודם (להזכירכם, אני אישית אדם ימני): "האם תמיד נשאר הכי חזקים? אנחנו בכל זאת טיפה בים של שונאים. אנחנו אולי יותר חכמים אך חכמה וטכנולוגיה אפשר לרכוש, ולעמי הסביבה יש נפט ולכן הם גם יכולים להציע תמורה נאה עבור המידע והיכולות. ראו איך אטום קטן שעשוי להיות בקרוב לאירנים מוציא אותנו משלוותנו"
טענות נוספות המוכיחות כי מדיניות הימין בלבד לא תפתור את בעיותינו הן העובדה כי מדינתנו קטנה במיוחד ולו כל הטילים המצויים ברשות הסורים, הלבנונים והפלשתינים ישוגרו לעברנו, בקלות הם יוכלו לכסות שטחים רחבים מארצנו ולהביא לאבדות אין סופיות בנפש וברכוש, כמו-כן ידועה האמרה כי אנו ממש מעטים מול רבים ולו כל אחד משונאינו המקיפים אותנו יחליט לירוק יריקה אחת בלבד לעברנו, נטבע כולנו בים של רוק אין סופי.
אז על כולנו להבין שכל המציאות שלנו כאן היא מציאות ניסית שגם אויבנו הנוראים עומדים פעורי פה ומתמלאים בקנאה בגינה, ומה שישמור עלינו זה רק הזכויות שלנו ולא פתקי הימין בקלפיות למרות שאינני מזלזל בחשיבותם. אם לא יהיו לנו זכויות מספיקות, אז גם אם נתגייס בהמוננו ונצביע למפלגות הימין הקיצוני, תתבצע המדיניות של השמאל וראו את המקרה שכבר היה לנו בזמן ההינתקות בימיו של ראש ממשלתנו לשעבר אריאל שרון אשר היה ימני ניצי ואשר שימש כאימת השמאל ואף כאימת הימין המתון. לבורא העולם לא חסרים גם דרכים כיצד להמשיך ולהפתיע ולהביא את מרזל ובן גביר לאולם הטקס של קבלת פרסי השלום.
עיקר כוחנו הוא באחדותנו או לפחות בהבנה כי הצד השני אינו בוגד אלא טועה וכדי להדגיש את העניין אצטט שוב מהמקורות (בראשית רבה לח, ו): "גדול השלום שאפילו ישראל עובדי עבודה זרה, ושלום ביניהם, אמר המקום: כביכול איני יכול לשלוט בהם".
ושוב. אינני מדבר על ההכרה בקיצוניים הפועלים כנגד עמנו והראויים לגינוי, והקריאה שלי מופנית כמובן גם למתנגדי הפוליטיים מהשמאל מתוך תקווה לשינוי עמדתם וריכוך שנאתם לגבי אנשי הימין.
אבי איננו בוגד
ברצוני לסיים את דברי באותה הפיסקה בה סיימתי לכתוב את מאמרי הקודם:
אבי זכרונו לברכה אשר היה ניצול שואה וראה את עבודתו בכור האטומי בדימונה כשליחות וכסגירת מעגל עם חוסר האונים במחנות העבודה, אבי אשר כנראה אף קיבל את המחלה הנוראה (שממנה נפטר) בעקבות עבודתו בכור הגרעיני בדומה לחבריו הרבים שעבדו בכור וחלו, האמין ברעיון השלום של השמאל עד יומו האחרון. כל הקורא לאנשי השמאל בתואר בוגדים, כאילו האשים את אבי. לאנשים שכאלו קשה לי לסלוח גם אם מבחינה רעיונית הם שייכים למכנה הפוליטי שלי.
|