בימים אלו, העבירה ועדת שיפמן, שנועדה לבחון את סוגיית קביעת דמי המזונות, את מסקנותיה לידי שר המשפטים,
יעקב נאמן.
במצב השורר כיום, בהתאם לחוק ולדיני המעמד האישי, ביהמ"ש קובע את גובה המזונות בהתאם לצרכי הילד, השתכרות ויכולת ההשתכרות של כל אחד מההורים, וכן בהתאם לגילאי הילדים. פעמים רבות, קביעת מזונות מובילה לירידה חדה ברמת החיים של האב, אשר נאלץ לפתע לממן שני משקי בית - של ילדיו ושלו.
לעיתים, אבות אלו נאלצים לגור עם ההורים, או לגור בשכירות בדירה רעועה, או לוותר על משמורת משותפת - וזאת על-מנת לעמוד בגובה המזונות. לחלופין, קיימים אבות אשר מחליטים שלא לשלם מזונות ו/או לשלם מזונות חלקיים.
מהן מסקנות הוועדה?
הוועדה ממליצה לתקן החוק, כך שדמי המזונות ייקבעו בהתאם להכנסות שני ההורים ומספר ילדיהם, ולפי הזמן שהם מקדישים לטפל בילד, וזאת בהתאם לנוסחה כלכלית קבועה בחוק, בלתי ניתנת לשינוי.
ככל שהאב נמצא יותר זמן עם הילד - כך דמי המזונות שהוא משלם לאם יפחתו, ולהפך, וזאת לאור העובדה כי האב מוציא כסף על הילד עת זה נמצא עימו, ואין לחייבו בכפל תשלומים.
כמו-כן, הוועדה ממליצה כי רשם ביהמ"ש הוא זה אשר יקבע את גובה המזונות, בהתאם לפרמטרים הקבועים בחוק, ורק במקרים חריגים יועבר הנושא לשופט, בניגוד למצב כיום - בו השופט הוא זה שקובע את דמי המזונות.
כן מומלץ לקבוע מנגנון לפיו הילד יקבל את המגיע לו, גם אם ההורים מצויים עדיין בסכסוך גירושין וטרם הגיעו להסכמות.
בנוסף, ממליצה הוועדה כי במידה וההורים יגיעו ביניהם להסכם מזונות אשר לא יהלמו את צרכי הילד - הסכם זה יבוטל, וזאת על-מנת להבטיח כי הילד יקבל את המגיע לו בכל מצב שהוא.
זאת ועוד, הוועדה ממליצה כי זכות הילד למזונות תהיה עד לגיל 21 - במקום עד לגיל 18 ע"פ החוק כיום.
כמו-כן ממליצה הוועדה לבטל את דיני המעמד האישי. כיום, ע"פ ההלכה היהודית, האב אמור לשאת במלוא דמי המזונות עבור ילדיו עד גיל 6, מגיל 6 עד גיל 15 נדרשת השתתפות האם במזונות ביחס לצרכים שאינם הכרחיים, ומגיל 15 ואילך כלל החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם.
הוועדה ממליצה לבטל חלוקה זאת, כך שלגילאי הילדים לא תהיה עוד משמעות, ודמי המזונות ייקבעו לפי נוסחה קבועה, ללא שינוי.