השיבושים הנפוצים בשפה העברית חוזרים על עצמם חדשות לבקרים הן במדיה הכתובה והן בזו האלקטרונית. עד כדי כך הגיעו הדברים שהם הפכו ללחם-חוק אפילו בקרב מי שאמורים להיות מופקדים בעצמם על משמר השפה, בהם עורכי חדשות, משכתבי כתבות ושדרים למיניהם. בדור שבו השפה העברית פרוצה לכל רוח, הם מרשים לעצמם להירדם על משמרתם ולתת דרור מופקר ומוחלט לשפה העילגת. מסתבר שחלפו להם הימים של משמר השפה שהיו נהוגים בעבר ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה.
הדברים אמורים בשיבושים צורמים שהפכו לדבר יום ביומו. הנפוץ שבהם הוא החזרה לשימוש המוטעה, עוד מימים ימימה, במלה "בטח" כתחליף ל"ודאי". והרי "בטח" איננו אלא "שלווה" ו"ביטחון" ולאו-דווקא אישור חיובי לשואל. השימוש המוטעה, שהיה בעבר בעיקר עגתו של הטף, הפך להיות שגור גם בפי מבוגרים-משכילים, שהשפה העברית אינה זו העומדת בראש מעייניהם.
רעות חולות
אלא ש"בטח" איננה צרה יחידה. כמוה גם השימוש השגוי ב"כזות'הי", במקום השימוש הנכון ב"כזאת", לתיאורה הפלסטי של ילדה או אשה.
דיווח על ישיבת-ממשלה ממושכת לפני סיומה מציין אותה כ"ישיבת הממשלה ממשיכה (במקום "נמשכת") גם בשעה זו".
רעה חולה לא פחות היא מחלת ה"סוכרת", שהופכת בפי רבים וטובים, ואפילו אצל רופאים מדופלמים, ל"סוכרת", כאילו שמקורה של המחלה איננו סוכר אלא סכר. ויש שזכר הופך בטעות לנקבה, כמו, למשל, "צומת מרומזרת" במקום "צומת מרומזר", או "הייתה לו יום הולדת" במקום "היה לו יום הולדת".
טעות נפוצה אחרת היא השימוש השוגה ב"שלושת", במקום ב"שלוש", כאשר הוא מיוחס בטעות לנקבה במקום בלעדית לזכר. ובתוך כך לא שכחנו את השיבוש הצורם של "כך או כך", במקום "כך או אחרת", שאם לא כן הרי שאין שום הבדל בין השניים. ולבסוף, הצורם מכולם הוא השימוש השגוי ב"כמות" במקום ב"מספר" כאשר הדברים אמורים בבני-אנוש במקום בחפצים.