מערכת הבחירות השת"א הינה מערכת בחירות שבהחלט מעוררת תקוות.
אין ספק שהמדיה הווירטואלית המתחזקת והפרוסה לרוחב עולמי, גורמת לאנשים להאמין ביכולותיהם.
והנה אנו זוכים להרבה מאוד מועמדים חדשים המעוניינים לאכלס את ספסלי הכנסת, הממשלה. כאלה שלפני ארבע שנים אולי לא ידענו שהם קיימים. אולי הם עצמם לא ידעו על שאיפותיהם אלו.
כאלה שהכרנו כרבנים עם רייטינג גבוה, כאלה שהכרנו כפעילים או כעסקנים חברתיים, כאלה שהכרנו כעיתונאים ואחרים.
וזה מלבד משחק הכיסאות התוסס של מועמדים ממפלגה אחת לאחרת, ומגבירים את הצבעוניות והתקווה שעוד מעט יקרה פה משהו נפלא. שכולם רוצים לעשות עבורנו משהו מיוחד.
וזוהי בעצם דמוקרטיה במיטבה וכמו שזה נראה היום - מעולם לא הייתה הדמוקרטיה בארצנו מעוררת תקוות יותר.
לא זאת הדרך
אבל, כל עוד יתעסקו המועמדים בהכפשת האחרים בעיקר – (בציון מגרעותיהם וכישלונותיהם (כאילו שאיננו יודעים עליהם), כל עוד יתעסקו במה שיכלו לעשות ולא עשו (אנחנו הרי מרגישים את זה יום יום), כל עוד יספרו לנו על מצב כלכלי מדורדר – (אנחנו ממש חשים זאת כל יום), ובכלל - כל עוד יתעסקו בהאשמות הדדיות, בהכפשות, ובהערות המציגות כישלונות לראווה – כאילו שלא התעצבנו מזה בעצמנו, הרי שלא השגנו כלום!
אני מצפה מן המועמדים המחפשים במות להצהיר עליהם הצהרות וללמדנו על עצמם, שיתנו לנו להכיר אותם באמת. שיציגו לפנינו את דעותיהם, תוכניותיהם החברתיות, הכלכליות, הביטחוניות, המדיניות. מה יוכלו לעשות עבורנו, עבור המדינה.
וכמו שזה נראה עד היום כל אחד מחפש לו ענף לחפור בו ולכלותו. לא זאת הדרך. זה ממאיס את העניין ומעורר תחושה של שחיתות שלא נגמרת. כדאי שתגדלו קצת. כדאי שתספרו לנו דברים אחרים.
ובכלל, אם חושבים על זה ממש לעומק – בסופו של דבר שרדנו כמה שנים לא כל כך נוראות תחת השלטון העכשווי. לא היה קל. אבל היה די בסדר, במציאות המוזרה הזאת של מדינה קטנה המוקפת אויבים ושונאים וכו' וכו'.
אז בבקשה אל תספרו לנו למה לא לבחור בהם.
אם אתם מכבדים אותנו ומתייחסים אלינו ברצינות, ספרו לנו: למה שנבחר בכם?