ב"ביובון" ששמו
ידיעות אחרונות פורסמה בתאריך 25.12.12 הכותרת הראשית הבאה: "גורם מדיני רם דרג בביקורת חריפה: נתניהו מוביל לאסון". מעניין שאותו "ביובון" נמנע מפרסום שמו של אותו הגורם הבכיר וקשה שלא לחשוד כי מדובר בגורם וירטואלי שאיננו קיים. אותו "מומחה" כביכול, שעובדת קיומו מוטלת בספק, סובר כי נתניהו מחליש את אבו מאזן ומחזק את החמאס; ואני שואל - מדוע זה רע?
אבו מאזן והזאב מ"כיפה אדומה"
כאשר הזאב בסיפור של "כיפה אדומה" התנהג כחבר, כיפה אדומה לא חשבה בכלל להיזהר, ובכך היא סיכנה גם את עצמה וגם את הסבתא שהיא כל-כך אהבה. גם שמשון ויובב מהסיפור המפורסם של פינוקיו התחפשו לחברים נחמדים ובכך הוליכו שולל את בובת העץ מספר פעמים. רוב בעלי החיים ואולי אף כולם, יודעים להבחין בחושיהם החדים מתי הם מצויים בשעת סכנה, ונזהרים גם כאשר הסכנה אינה כה ברורה. רק בני האדם חסרים את האינסטינקט הבסיסי של ההישרדות, והשכל שהינו הכלי היחיד העומד לרשותם אינו מוליכם תמיד למסקנה הנכונה ורבים הם החללים הנופלים בשל כך.
כאשר השכל מטעה וגורם לרבים מאיתנו לחשוב כי אבו מאזן הינו הפרטנר האמיתי לשלום למרות שנאתו העזה ליהודים, אני מעדיף כי מולנו יעמוד החמאס בשל אמירתו הברורה שאינה נתונה ליותר מפרשנות אחת ויחידה. כשם שאריה שואג, אשר ממנו ניתן להיזהר, עדיף על אריה מאולף המתנהג כמו חבר ולפתע תוקף - כך עדיף לעמוד מול אויב שאינו מסתיר את שנאתו העזה, מאשר מול אויב ששונא לא פחות אך מתנהג כאחד הרוצה בשלום.
אבו מאזן, שהינו דוקטור לענייני הכחשת השואה, מייחל בכל ליבו להשמדת ישראל, ושנאתו אלינו היא כל-כך עזה שגם אם הוא מתאמץ לשדר פייסנות ומתינות הוא אינו מתאפק ופולט פה ושם אמירות של שטנה (זוכרים את נאום אבו מאזן באו"ם לפני שאושרה פלשתין כמדינה משקיפה?). ככלב המשתדל לשתוק אך טבעו החייתי מוציא ממנו, בעל-כורחו, פה ושם נביחות, כך אבו מאזן מגלה לעיתים, ובניגוד לרצונו, את פרצופו האמיתי.
תמימי השמאל טוענים כי יש להסתכל על "חצי הכוס המלאה" ושואבים עידוד רב מדברי אבו מאזן המתונים. גם אני חונכתי להסתכל על חצי הכוס המלאה, אך במקרה שלפנינו חצי הכוס אומנם מלאה אך לא במים צלולים, כי אם ברעל מימי בעל צבע ורוד המשחרר ניחוח מזויף אך מתוק.
רק החמאס יחזיר לישראל את חושי ההישרדות שהטבע מנע מאתנו. רק החמאס ידבר בקול רם וברור ויבהיר לאזרח הישראלי היכן הוא נמצא. רק החמאס ידבר כל-כך ברור עד שיימנע ממיטב המוחות השמאלניים בתוכניות האקטואליה השונות לפרשן את המציאות כפי רצונם. רק החמאס יבהיר באופן סופי כי קווי 67' הינם רק המנה הראשונה בסעודה הפלשתינית שתסתיים לשביעות רצונם רק כשגם תל אביב, גם חיפה, גם באר שבע, גם ערד וגם אילת יהיו בבעלותם.
החמאס מעולם לא היה מביא להכרת האו"ם בפלשתין כמדינה משקיפה. החמאס לעולם לא היה מוליך את רבין ז"ל ופרס שולל ומוביל להסכמי אוסלו המסוכנים. אז עדיף אויב שאינו מסתיר מאיתנו את שנאתו ושכולם יודעים כי צריך להיזהר מפניו, מאויב השונא לא פחות אשר ידו מושטת לשלום אך בליבו תחבולות מלחמה.