ככלל, מי שמגייס את צה"ל להרס וחורבן פוליטי כנגד אזרחי ישראל הוא ורק הוא פוגע בליכודו, בסטאוס הא-פוליטי, בהערכה ובאהבה לצה"ל, ומסיט אותו ממטרתו ומהכנתו לתפקידו האחד והיחידי: שמירה והגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. הוא ו/או הם המסכנים את אחדותו ומעמדו.
והנה הגברת
ציפי לבני, הפוליטיקאית המכוננת שהצליחה יחד עם מר מופז הגאון הפוליטי האחר לחסל את הסיעה הגדולה ביותר בכנסת ה-18, וזאת תוך קדנציה אחת בלבד, שיא של השמדה עצמית פוליטית. והיא זו שנזעקה ולקחה בשבת אפוטרופסות על הדאגה לחיילים, ה"ילדים שלנו", שיעשו חס וחלילה וחס שבת בחבל בנימין סמוך לישוב בית-אל, והכול כדי שלא יחללו שבת - החיילים, צה"ל כארגון ומאות נערים ונערות שומרי שבת, תוך הנחיה לבצוע פינוי מוסדר ופחות טעון במוצאי השבת. היא התריסה כלפי ראש הממשלה את ההאשמה הנוראה של דחיית הפינוי למוצאי שבת מטעמים פוליטיים, ומיד נחלץ להגנת ראש הממשלה חבר הכנסת
זאב אלקין יו"ר הקואליציה: זה לא הוא - ראש הממשלה, זה אני. כאילו נעשה איזה פשע בלתי נסלח -התערבות בוטה של הדרג הפוליטי לא עלינו.
מדהים הזלזול באינטליגנציה הבסיסית של צרכני התקשורת לענפיה. וכי לא מלעיטים אותנו השכם והערב, לילה ויום כל היום, על הריבון ועל חשיבות הדמוקרטיה. וכי הוראה לצבא לקחת חלק בעקירה של יהודים ובהרס רכושם זו לא הוראה פוליטית?, להרוס את מאחז עוז ציון בבנימין, שפונה ואוכלס מחדש כבר בעבר, וזאת ערב בחירות - זו לא הוראה פוליטית? להפסיק או לדחות ביום בגלל השבת ואפשרות לפינוי אנושי יהודי יותר רגוע יותר, כאן הפוליטיקה פסולה? הריבון לא ריבון? אני נחרד רק מהמחשבה על התוצאות הרות האסון האפשריות שהיו לפינוי מאות נערים ונערות ורבניהם בשבת. ברוך שנתן לבני אדם לב רגיש ושכל ישר, והיו כאלו הפעם במקום ובזמן הנכון.
חשוב לברר ולדעת מי הוא זה ואיזה הוא האדם או הגוף שנתן את ההוראה הפוליטית לפינוי בערב בחירות, ועוד בערב שבת. או אולי הפכו הפינוי וההרס לרוטינה פוליטית ו/או צה"לית לצורך שמירת מומנטום הפינוי? האם נקבע פינוי שרירותי ופתוח ליזמות דרגים בשטח או לצרכים פוליטיים מזדמנים, כגון במסגרת מהלך איזוני מדיני פוליטי של "קח" כגון אוניברסיטת אריאל והפינוי זה ה"תן" המאזן.
וכמה משפטים לבנותינו ובנינו היקרים על גבעותיה ומישוריה של ארץ ישראל שלנו: זכיתם ואתם נולדתם וגדלתם במדינת היהודים, "מדינת ישראל" שדורות על דורות במשך אלפי שנים חלמו עליה והתפללו לכינונה. לא רק מותר, צריך להיאבק על צביונה, על דמותה ועל ערכיה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. זו לא רק חובה. זו גם זכות גדולה.
אך לכם המדינה וצבאה חשובים, לא רק כמאמינים אלא גם כגואלים ממש את אדמתה ומשרתים בצבאה. חשוב כי גם ברגעים הקשים במאבקים הכי צודקים והכי נחושים יש להציב גבולות שאסור לעבור הן עקרונית והן פרקטית, כי זה רק יפגע בכל מאבק, צודק ככל שיהיה.