שמות הרחובות במזרח י-ם - חסרי משמעות

במצוות הרופאים רגלי הקשישות נושאות אותי כל יום לסיור הבוקר בעיר מגורי המתחיל ברחוב רמב"ם. אני חש כמהלך בין דפי האוצר של "הנשר הגדול", אוצר תרבותי שהותיר גדול הפוסקים בהלכה לצד היותו מדען, רופא וידע ללכת ואף לנווט גם ברזי תרבויות של עמים אחרים. (תבליט של הרמב"ם נמצא בבית הנבחרים בארה"ב, אחד מ-23 תבליטים, שעבודתם הייתה אבן יסוד לעיצובה של החוקה האמריקנית). סיור הבוקר מפנה אותי שמאלה דרך רחוב דב הוז ונח על הספסל בככר סטרומה. מנוחה קצרה המעניקה לי את דופק חייו של עם המבקש לבנות לו מולדת. אני חש את הטרגדיה של 760 פליטי שואה, בתוכם 103 ילדים, העושים דרכם לעבר בית לאומי יהודי ומוצאים את מותם בלב הים השחור. כל חטאם היה שהם רצו בית לאומי. אני חוזר דרך רחוב הנריטה סאלד והמעפילים הביתה. אני מהלך ברחובות הנושאים שמות, המסמלים פרק בזיקה של עם למולדתו , פרק שהיה מלווה במאבק נגד מי כל מי שמצא לנכון בכוח השררה לנעול את שערי הבית הזה. במצוות הרופאים רגליו הקשישות של תושב העיר ברובעים מסומים של ירושלים המזרחית ימצא עצמו מהלך ברחובות עם שמות של חפצים דוממים, כמו: "המקום הנמוך" , משם הוא יפנה צפונה לרחוב "הדירות" או ידרים לעבר רחוב "הסולם", או שינוח מעט על הספסל בכיכר "המקום הנמוך" פינת רחוב "הציור" או בפינת "הקילשון" . מתן שמות לרחובות בערים נועד לציין את גלריית שמות של דמויות, שהעניקו לחברה מהגותם ומפועלם בשלל מגזרי חיים. מתן שמות של חפצים דוממים לרחובות בירושלים המזרחית זו התנהגות מכוערת של כובש מול נכבש. ישנן ערים המבקשות לשוות לעצמן סביבה ירוקה. הן מעדיפות שמות של צמחים, וועדת שמות נבחרת שוקדת על בחירת השמות. מצער, שעיריית ירושלים מצאה לנכון לכפות שמות חסרי כל משמעות לרחובות בעיר, שלרבים בעולם זו עיר המשדרת בשורה ומשמעות.