מה עניין ליפקין לאבו-בסל? במאה הקודמת למאה שעברה היו בירושלים שני נדיבים גדולים ורחבי-לבב. האחד היה ר' יואל ריבלין, הוא הריבלין שלימים הקים את הבית הראשון בשכונת נחלת שבעה, הלא היא השכונה השלישית שנבנתה מחוץ לחומות ירושלים העתיקה. ריבלין היה ידוע גם בכינוי אבו עסל.
השני היה הרב יצחק ליפקין, שהיה ידוע גם בכינוי אבו בסל. הרב יצחק ליפקין היה בנו של הרב ישראל מסלנט. הוא הרב שייסד את תנועת המוסר ולימד יהודים לדעת מוסר מה הוא. הרב ישראל מסלנט נקרא בשם ישראל ליפקין והוא סבו זקנו של
אמנון ליפקין-שחק ז"ל.
הרמטכ"ל המנוח אמנון ליפקין-שחק הוא צאצא של הרב ישראל מסלנט. כשמדברים בירושלים על הרב מסלנט, כדאי לברר למי מתכוונים. הרב שמואל סלנט היה הרב הראשי לאשכנזי ירושלים בימים שרבנות ראשית של אשכנזים לא הייתה קיימת עדיין והממשל המקומי הכיר רק חכם באשי אחד. הרב שמואל סלנט לא היה ליפקין ויש אומרים שהוא לא הגיע מהעיר סלנט המצויה בליטא אלא מפולין הגיע.
אך במחלוקת זו איני רוצה ליטול חלק ורק רוצה שהבריות לא יתבלבלו חלילה בין הסלנטים למיניהם. מה גם שהרב ישראל מסלנט לא הגיע לארץ ישראל ורק בנו הגיע לירושלים.
ביפו לא שמעו אותה
משהחלה תנועה של התיישבות מחוץ לחומות, הלך הרב יצחק מסלנט והקים שכונה קטנה בדרך יפו. לשכונה זו קראו שכונת אבו בסל. ריבלין נקרא אבו עסל (אבי הדבש), כי בכל יום חמישי חילק לעניי ירושלים דבש. היו באים אל ביתו עם קערות או צלוחיות ריקות והוא היה ממלאן בדבש. בכל יום שישי חילק רבי יצחק ליפקין בצל לעניי העיר ולכן כינו אותו אבו בסל.
כשאבו עסל בנה את הבית הראשון בנחלת שבעה קם אבו-בסל-ליפקין והקים שכונה בשם שכונת אבו בסל. לימים נבנה בקרבת מקום בית מושב הזקנים הספרדי. המטפלות והמנקות שעבדו בו התגוררו בשכונת אבו בסל. הן דיברו ספניולית, כמובן.
האימרה הערבית "יום עסל, יום בסל" הייתה מקובלת בירושלים. זו הייתה התשובה שהיו משיבים כשנשאלו לשלומם. בילדותי שמעתי אימרה זו ללא הרף עד שהגעתי לביקור ביפו ושם לא נשמעה האימרה הזו. יתר על כן, כשביקרתי בטבריה והשמעתי אימרה זו חייכו האנשים בהנאה וניכר בהם שזו פעם ראשונה ששמעו אותה. כיום אומרים "יום עסל, יום בסל" בכל המזרח התיכון ואני חושב שריבלין את ליפקין לא העלו על דעתם מה הם תורמים לשפה הערבית.
כתבתי את זה לזכרו של איש יפה-תואר ויפה-מראה. נדמה לי שהרקע שלו לא מוכר לרבים. יהי זכרו ברוך.