ביום חמישי האחרון קיימה
שלי יחימוביץ' מסיבת עיתונאים בה הכריזה כי ביום לאחר הבחירות - היא תנהיג. אם זו הקואליציה, או האופוזיציה - היא תעמוד בראשה. בלי אמצע. יומיים חלפו והשמאל כמרקחה, מנסה לשחזר את התהליך שהימין החל בו כבר עם ראשית תקופת הבחירות. אחדות. אפילו בקוטב הימני, ב"עוצמה לישראל" הבינו מיכאל בן ארי ו
אריה אלדד שטובים השניים מן האחד. בנט, הטרנד החדש בציבור הדתי (קצת כמו אפי איתם, רק יותר היי-טק) הבין שרק אחדות עם 'תקומה' תקדם את 'הבית היהודי', וכמובן
נתניהו - שהבין שמבחינתו, בבחירות 2013, הגודל כן קובע.
בכל הסקרים הגוש הזה, גוש ימין, מוביל על השמאל בפער של בין 7 ל-10 מנדטים, וזה מבלי לספור את החרדים. אפילו
אריה דרעי הבהיר שביום לאחר הבחירות ש"ס תמליץ לנשיא על נתניהו.
שבועיים התנועה בתנועה. איש כבר לא זוכר שרק לפני שלושה שבועות
ציפי לבני הייתה במשא-ומתן על מקום ראשון או שני, גם עם יחימוביץ' וגם עם לפיד, בניסיון ליצור מפלגה גדולה יותר. קונטרה לליכוד ביתנו. הערב, עם הניסיון ליצור גוש חוסם, התעורר השמאל למציאות חדשה. בה הוא מכיר בכך שהוא אינו רואה את הימין כשווה ערך. בה הוא מקדם את השנאה לנתניהו על פני האידיאולוגיה שלו.
שאלה של מקום
בעולם אחר, הבחירות האלו היו על אידיאולוגיה ברורה. בין מחנה א"י השלמה למחנה השלום. בין מחנה החירות למחנה הזכויות. את ההבדלים המדיניים הציג נתניהו במעשה גאונות לפני ארבע שנים בנאום בר-אילן. ההבדלים בין המשנה הכלכלית של לפיד, לבני ויחימוביץ' קל למצוא. לפיד קרוב יותר לנתניהו מאשר ל"מפלגה הסוציאליסטית", כפי שהוא כינה את מפלגת העבודה. לבני אומנם התקרבה אל יחימוביץ' עם חיבורו של
עמיר פרץ אליה, אך עדיין - היא הייתה יחד עם נתניה בליכוד, לפני קדימה, לפני 'התנועה'.
אבל הפילוג בשמאל לא מונע מאידיאולוגיה. הוא מונע מאגו. הפרסומים לא דיברו על דיונים סוערים סביב השוויון בנטל, סיום הסכסוך או כל נקודה מהותית אחרת. הוויכוח נגמר בשאלה על מקום. מי תהיה ראש הממשלה, ציפי, או שלי? כנראה שאף אחת.
ואנקדוטה קטנה לגבי הגוש החוסם הזה. ביום ראשון שעבר, התארחו שני ח"כים באוניברסיטת בר-אילן. האירוע הזה זכור לכל בגלל סיומו, או בגלל האווירה העויינת ששררה בקהל. יריקה של נערה על חבר הכנסת
אחמד טיבי קיבלה את כל הכותרות. אבל איש אינו מזכיר את הפנינים שצרף יו"ר מפלגת רע"ם תע"ל. "אני לא מכיר בביטוי ארץ ישראל", הוא אמר. "אנחנו אדוני
הארץ". לקהל אמר ברוב התנשאות "הידיים שלי מגואלות בדם של תינוקות שאני יילדתי, ואתם, חלקכם מתגאים בכך שידיכם מגואלות בדמם של ילדים פלשתינים". סתם, שתדעו עם מי שלי וציפי רוצות להקים גוש חוסם.
ולגבי לפיד, שסירב להתחייב לגוש הזה, הגישה שלו היא הנכונה ביותר. אם אתן רוצות למנוע "ממשלת ימין קיצוני חרדים", לא שבן ארי ואלדד יצטרפו אל ממשלה כלשהי בכל מקרה, כדאי שתתנו אופציה אחרת. בסופו של דבר נראה שהשתיים רוצות לאלץ את נתניהו ליצור ממשלת ימין-חרדים, רק כדי להאשים אותו אחר כך בהקצנה. אז תזכרו. זה לא ליברמן, זה לא פייגלין, זה אפילו לא נתניהו. אלו יחימוביץ' ולבני שיהיו אשמות ב'הקצנה' של ממשלת נתניהו.
