כותרת "מקור ראשון" מיום (11.1.2013) מודיעה כי יש סיכוי לגלישת מי הכינרת, שיעלו על גדותיהם בחודש הבא.
בעבר - הייתה סכנה כזו, ואנוכי כמהנדס צעיר שסיים לימודיו בפקולטה להנדסה בנאית של הטכניון בחיפה - נבחרתי (בעיצומם של ימי המיתון) בסוף שנת 1967 להצטרף לצוות מצומצם בן 3 מהנדסים, שעבדו בקצב מזורז בתכנון ובחישוב עלויות של הגבהת מבנים וסכרים, סביב הכינרת, כמענה להצפה של מי הכינרת... "אין חדש תחת השמש".
אותה תוכנית ואותם חישובים נערכו בחברת "תה"ל - תכנון המים לישראל" במשרדיה בחיפה, והחומר ההנדסי נגנז או הושלך, שכן לא היה בו עוד צורך עקב שנות היובש היחסי.
מכל מקום, פרויקט הנדסי כזה נדרש לא רק לגבי מבנים ישנים נושנים שנבנו באקראי ובחוסר תיאום, אלא גם לגבי פרויקטים חדשניים שתוכננו עם מקדמי בטיחות חלקיים ולא מספיקים, במחשבה [שגויה] תחילה, ובמשרדים מאובזרים במיטב התוכנות, של מהנדסים המקבלים משכורות עתק. שכן, גם נתיבי איילון - לא עומד בעומס, ומדי כמה שנים מוצף ונסער...
אז, עקב משכורת הצנע שהייתה תה"ל יכולה לספק למהנדסים שעבדו אצלה, עזבתי לטובת הסקטור הפרטי כעבור שבועיים, שם (בסקטור הפרטי) אני נמצא עד כה, ואת המשכורת דאז - העברתי לכיסוי החוב במסעדה...