יום הבוחר מתקרב ובא. כבכל טרום בחירות, גם הפעם אזרחי ישראל חשופים יותר ויותר לפרסומים ופרסומות, ג'ינגלים מגוחכים, ראיונות תכופים בכל אמצעי התקשורת האפשריים, על-מנת שחלילה איש לא יפספס. אבל מכל הפרסומות צד את אוזניי הסלוגן ה"משכנע": מי שמצביע משפיע! ולאחרונה פרסומת נוספת: "משטרת הקיטורים".
הכותרות בעיתונים ובאתרי האינטרנט זועקות, קריינים עתירי משכורות מפמפמים לנו כמעט בכל שעות היממה: "מי שמצביע, משפיע!". עם ישראל שומע ומתלבט: נכון, להצביע זו זכות ואולי אפילו חובה, אבל להשפיע?! הצחקתם את הפוליטיקאים! הפוליטיקאים, במיוחד אלה שתיאורטית יש להם מקום בטוח בכנסת הבאה, צוחקים כל הדרך לעתיד טוב יותר, משכורות דשנות וחיי נוחות על חשבון משלמי המיסים.
הפוליטיקאים מפזרים הבטחות לכל עבר, הבטחות שהם יודעים שאין ביכולתם ו/או ברצונם לקיים. הפוליטיקאים הוותיקים מסתמכים על הזיכרון הקצר שלנו, בטוחים שנשכח להם את אי-קיום ההבטחות מהבחירות הקודמות ולכן הם יכולים להמשיך ולשחק במשחק השקרים. הפוליטיקאים הצעירים וחסרי הניסיון תופרים לעצמם (בתעוזה הראויה לגינוי וביזוי) חליפות ותיקי שרים, כאילו מדובר במשחק מונופול.
כל הפוליטיקאים מתבוננים מלמעלה בליצנים שמרקדים סביבם, צוחקים בבוז על ההדיוטות שמתנדבים עבורם ומבזבזים את זמנם וכספם הפרטי, על-מנת לקדם עוד שקרן בפוטנציה במעלה הדרך לפסגת הקומבינות - כנסת ישראל. הם סומכים על הטיפשים שיתעלמו מההבטחות שהם מפזרים בהווה ו/או שלא קוימו בעבר, בטוחים שבכל זאת כל אותם הדיוטות יצביעו עבורם ויבססו את מעמדם בכיסא המפנק של כנסת ישראל.
אחרי הבחירות - תירוצים מתירוצים שונים
שיכורים מכוח, כבוד ואגו נפוח, מסתובבים חברי הכנסת, אלה שמכהנים ואלה שאמורים לכהן, בלב ליבה של הדמוקרטיה. דמוקרטיה?איזו דמוקרטיה זו אמורה להיות אם אזרח מצביע למפלגה מסוימת על סמך מצע מנוסח בקפידה ועתיר הבטחות שלא יתממשו?
גם הפעם, ממש כמו בכל מערכות הבחירות, בטוחני שרגע אחד, שנייה אחת לאחר שמפלגה נבחרה וקיבלה מנדט להשפיע, אותו מצע עתיר הבטחות והתחייבויות מתאדה באורח פלא, נשכחו ההבטחות, דפי הפרסומות המפוארים והמושקעים מזמן שימשו לעטיפת דגים בשוק, הראיונות החדשים שונים בתכלית, תוך זילות האזרח מקימים ממשלה בזבזנית, עמוסת שרים, סגני שרים ומשרות בכירות למקורבים. פתאום "מה שרואים מכאן לא רואים משם", "רק חמור אינו משנה את דעתו", "התנאים לא בשלו", "זה לא הזמן המתאים", "יש לחצים חיצוניים", "המצב השתנה" ועוד קלישאות, כיד הדמיון הטובה.
אני כבר הבנתי את הפואנטה: מי שמצביע אינו משפיע! מי שמצביע מפסיד זמן וכסף על-מנת להעשיר תאבי כוח ופרסום! מי שמצביע הוא פראייר! כך היה וכך ימשיך להיות כל עוד אין סנקציות קשות כנגד אותם נוכלים לכאורה, אלו שמבטיחים הבטחות ללא כוונה לממש אותן (גם ובמיוחד אם הם פוליטיקאים נשואי פנים, עטורי עניבות ולבושי חליפות יקרות ויוקרתיות), רק על-מנת לקבל את ג'וב חייהם.
אני לא מצביע ולא אצביע, כך וכך, עם או בלי ההצבעה שלי הם יעשו מה שהם רוצים ולא מה שהבטיחו, לא מה שהתחייבו...
אחת העובדות שזועקות בכל מערכת בחירות: כמעט שאין פוליטיקאי שלא הבטיח והתחייב לשפר את מצב החלשים, הנכים וניצולי השואה.
התוצאה מיד לאחר כל סיום של מערכת בחירות: מצב החלשים, הנכים וניצולי השואה הולך ומידרדר, מצב העשירים והפוליטיקאים הולך ומשתפר.
נכון, גם פוליטיקאי יכול לשנות דעה, יכול לחשוב אחרת לאחר שיקול מחודש או לחצים כאלה ואחרים, זה טוב ונכון להיות גמישים, אבל אני מאמין שבמקרה כזה חייבים קודם כל לשאול ולקבל את הסכמת הבוחר, זה הפירוש שלי לדמוקרטיה.