אצלנו ממשלה עוד אין, אך בארה"ב הממשל החדש של אובמה כבר גובש. יחסינו עם ארה"ב והעומד בראשה איתנים לפי שעה, אך חילוקי דעות עניניים יש ויש ואם לא די בהם יש גם משקעים אישיים בין ראש הממשלה המיועד לנשיא ארה"ב ככל שננסה לטייחם.
בו-זמנית -לצערנו-האופק המדיני ובמיוחד הביטחוני, מעונן עד קודר (אירן, סוריה, והחיזבאללה, המצב הנזיל במצרים) התהליך התקוע מול הפלשתינים, והיחס הביקורתי הגובר מאד כלפי ישראל באירופה ובעולם. כל אלה ועוד יחייבו את הממשלה שעומדת לקום לטפל בהם בכובד ראש, להכיר ולתמרן במציאות המאוד מורכבת, ויידרש יותר מאי פעם-תיאום מקסימלי עם הממשל האמריקני.
ככל שיהיו חילוקי דעות באספקטים שונים לגבי הדרך וקצב הטיפול בסוגיות הנ"ל בינינו ובין הממשל בארה"ב, ומותר שיהיו כאלה גם בין ידידים - עדיין ברור שזו הידידה ההמשמעותית והיחידה שיש לנו בעולם המסובך הזה.
המשמעות היא שעלינו לעשות את כל המתבקש בנסיבות שלפנינו בהתוויית המדיניות וכו' (וזה התפקיד העיקרי והאחריות המתבקשת מהממשלה שתיבחר בקרוב) ולאחר שאמרנו זאת, חשוב שממשלת ישראל תייחד מאמץ עליון ונבון לטיפוח הקשר עם ארה"ב והממשל בוושינגטון, ולהציב שם כנציגנו "פיגורה" רצינית המתאימה לאתגרי התקופה שלפנינו.
אהוד ברק - לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב
יש איש ציבור ממלכתי, שהודיע בימים האחרונים על פרישה מהפוליטיקה המקומית ,משום שמיצה-כדבריו- את יכולותיו ועיסוקיו הפוליטיים[השנוים במחלוקת] במפה המפלגתית הישראלית.וזהו
אהוד ברק.
בעוד צליעותיו בפוליטיקה המפלגתית נותחו במאמרים אין סוף, יש כמעט תמימות דעים לגבי כישוריו היחודיים בתחומים הביטחוניים האסטרטגיים והמדיניים - וכאשר מצרפים לכך את רקעו הציבור והממלכתי ואת מעמדו האישי המאד מוערך בממשל האמריקני כולל אצל הנשיא אובמה עצמו, וכמובן בפנטגון ובקונגרס, עולה המחשבה האם לא רצוי ל"נצל" מצב זה ולבצע שינוי ושדרוג לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב. זאת במעין הוצאת "צו 8" ציבורי ופנייה
שנראית לי כמאד נחוצה לאהוד ברק, שיסכים לאיוש התפקיד של שגריר ישראל בוושינגטון בתקופה המאד מורכבת כפי שמסתמנת להיות התקופה הקרובה. זה יוכל לאפשר לו להמשיך לשרת את מדינת ישראל בלי לשקוע שוב ב"ביצה" המפלגתית המקומית ממנה היה לו מספיק [כנראה]..
על-מנת לשוות את הרצינות המתבקשת לתפקיד חשוב וייחודי זה ולהפגינה, היית מציע להנהיג במקרה זה, את הנוהל שקיים בארה"ב ששגריר יכול להיות בו-זמנית גם שר (לדוגמה - שגריר ארה"ב באו"ם הוא[היא] גם שר בקבינט האמריקני).
על-פי הידוע והמוכר, לצערנו, אנו תמיד קרובים פחות או יותר לאיזו מלחמה (חס וחלילה) וכמעט כל הזמן במאבקים למיניהם מה יותר מתאים מאשר להציב ב"מוצב" החיצוני הכי חשוב (וושינגטון) את ה"הקצין" או "המפקד" המתאים ביותר.
אינני מזלזל בהיתכנות של בעיות פורמליות וחוקתיות של יצירת סוג של שר ושגריר בו זמנית-אבל כהוראת שעה ולעת כזאת, ראוי לעניות דעתי לבחון זאת. בכך נבהיר לממשל שלא עומד מולם ומדבר איתם פקיד בכיר (שגריר) שנשלח לשם ע"י שר חוץ כלשהו אלא נציג וחבר בכיר בממשלת ישראל. גם קולו של קולגה (שר) המביע דעתו מארה"ב לחברי ממשלת ישראל בירושלים יתקבלו ויופנמו כדברי שר שותף עצמאי (ולא מידע או מברק שנשלח מאיזה שגריר "סתם").