סטירת לחי כלכלית ומדינית לנתניהו

המציאות שוב מוכיחה לבנימין נתניהו שהיא חזקה ממנו, ועכשיו הוא מתחיל לשלם את המחיר על המדיניות הכושלת שהובילה הממשלה הקודמת שלו. ראש הממשלה כשל הן בנושאים הכלכליים והן בנושאים המדיניים, כאשר רואים היום שהעם העניש אותו בבחירות על הכישלון הכלכלי שלו, והקהילה הבינלאומית הולכת להעניש אותו על הכישלון המדיני שלו. העם הצביע נגד המדיניות הכלכלית הקיצונית של נתניהו, שדירדרה מאות אלפי ישראלים לעוני, הרסה את מערכות הרווחה והגדילה את הפערים החברתיים. במקביל להיחלשות הפנימית של נתניהו, גם הקהילה הבינלאומית "הצביעה" נגדו, כאשר יש עכשיו קונצנזוס בינלאומי כנגד הקיפאון המדיני וההתחמקות של נתניהו ממהלכים שיכולים להוביל לחידוש השיחות עם העולם הערבי. נתניהו היום מתקשה להרכיב ממשלה כי הוא כשל גם מבחינה מדינית וגם מבחינה כלכלית, ולכן גם כל קואליציה שהוא יקים תשרוד רק מעט ימים. הכישלון הכלכלי של נתניהו המסכה של "הכלכלן האחראי" הוסרה מעל פניו של נתניהו, כאשר ברור היום לכולם שהוא ניהל כלכלה חסרת אחריות שפגעה באזרחי ישראל, ונוסף על כך - הגדילה בצורה משמעותית את הגירעון של המדינה. נתניהו הוביל מהלכים שפגעו בצורה קשה במעמד הביניים, כהעלאת המיסוי העקיף, הפרטת משק המים והעלאת המחירים, העלאה במחירי החשמל והפרטה של השירותים הציבוריים. לאורך כל הקדנציה הצדיק נתניהו את הפגיעה במעמד הביניים בכך שהוא נוקט בכלכלה אחראית, אבל הגירעון שהוא השאיר חשף שאין בטיעון הזה אמת. ראש הממשלה נתניהו והממשלה שלו הוציאו עוד ועוד כסף מאזרחי המדינה שאין להם, והעבירו עוד כספים ועוד משאבים של המדינה לעשירי המדינה שהלכו והתעשרו על חשבון הקופה הציבורית. נתניהו הכלכלן בעל התארים הוכיח לכולנו שלא מספיק להחזיק בתארים כלכליים כדי לקבוע מדיניות כלכלית, יש גם צורך באידיאולוגיה ובמנהיגות כאשר מנהלים את המדינה מבחינה כלכלית. התארים הכלכליים של נתניהו לא לימדו אותו שהוא צריך לאמץ כלכלה צודקת, ולכן הוא התמקד רק בנתוני הצמיחה והאבטלה, ושכח לגמרי את אי-השוויון והפערים החברתיים שהפכו להיות בישראל מהגדולים בעולם. בסופו של דבר, הכלכלה תלויה באזרחים, וכאשר החברה כולה מידרדרת לעוני ורק מעטים מחזיקים בהון, אז גם הצמיחה נפגעת ונוצר גירעון כפי שאנו רואים היום. הכישלון המדיני של נתניהו מדינת ישראל הפכה בתקופת נתניהו להיות "סרבנית השלום", כאשר אפילו בקרב הידידות הטובות ביותר של ישראל יש ביקורת קשה כלפי המדיניות של ממשלת נתניהו. מבלי להתייחס אפילו לעובדה שהמשא-ומתן עם הפלשתינים הוא אינטרס ישראלי, נתניהו יכול היה להשיג את הקיפאון המדיני שהשיג גם אם היה מתייחס לתהליך השלום בצורה חיובית. יחס חיובי יותר ומחוות גדולות יותר של נתניהו היו לפחות מציגים את ישראל בעולם כמי ששואפת לשלום, אבל ממשלת נתניהו בחרה במדיניות הפוכה שגרמה אנטגוניזם כלפינו. מדינות כמו גרמניה, בריטניה ובמידה מסוימת אפילו ארה"ב, הידידה הקרובה ביותר שלנו, הביעו חוסר נחת מההתנהלות של ישראל ואפילו התבטאו בפורומים מסוימים נגד ישראל. ההודעה של אובמה על ביקור בישראל בדיוק בזמן שנתניהו פועל כדי להקים את הקואליציה שלו היא עוד רמז לכך שנשיא ארה"ב לא מרוצה מהמדיניות של נתניהו ושהוא בהחלט מנסה להוביל לכך שישראל תחזור למסלול הגיוני של ניסיון להשיג הסכם עם שכנינו. בנימין נתניהו אומנם יהיה ראש הממשלה הבא, אבל עם ישראל והקהילה הבינלאומית אמרו לנתניהו "די למדיניות הכלכלית והביטחונית הכושלת שאתה מוביל". מדינת ישראל תהיה חייבת לשנות הן את המדיניות הכלכלית האנטי-חברתית שלה והן את היחס שלה לתהליך השלום, והציבור והקהילה הבינלאומית ידאגו לכך.