גזענות (למעט בספורט - ראה הערה) אינה עבירה על החוק, הטפה לגזענות (למעט בספורט - ראה הערה) אינה עבירה על החוק. קו החוק נחצה כאשר שלום הציבור מתערער. השאלה היא אם כן מי מערער את שלום הציבור - האוהדים של בית"ר או הכסילים שהביאו בייבוא אישי מחו"ל שחקנים מוסלמים לקבוצה?
כולנו נגד גזענות, כולנו נגד הסתה לגזענות, אם כי כולנו גזענים קטנים בתוכנו. המתמודדים מצליחים לדכא את היצר הטבעי הזה, ויש אחרים המדכאים אותו פחות. אלה גם אלה אסור להם לסכן את שלום הציבור.
ליהודים אסור לעלות להר הבית בשלטון יהודים על ארץ ישראל. האם ייתכן אבסורד שכזה? להגביל את חופש התנועה של יהודים במקום הכי קדוש ליהודים בעולם? ועוד ממשלה יהודית? אחרי שגאלנו ב-67' את הר הבית? איזאק, עושים דבר כזה? עושים דבר כזה?
התשובה היא כן. למען שלום הציבור ועל-מנת למנוע פרובוקציות שעלולות להצית אש בירושלים ואש בכל המזרח התיכון, חובה עלינו, על העם הציוני היושב בציון, להטיל על עצמו מגבלות, לקשור לעצמנו את הידיים, להגביל במידת מה את חופש התנועה וחופש הפולחן, העיקר לא להביא לשפיכות דמים. השמאל לא צועק על הדריכה על חוקי היסוד, השמאל בכלל עובד עבור הצד השני.
ואז באה חבורת כסילים אשר המוח שלהם ריק או אולי מלא בחול, מנביאים מוסלמים מחוץ לארץ בייבוא אישי לבית"ר ירושלים, בית"ר "ברית הנוער העברי על שם יוסף טרומפלדור" – והמוסלמים האלה אולי כרתו ברית אך ודאי לא ברית של נוער עברי, וודאי וודאי שלא על שם האריה השואג.
והאוהדים מוחים והאוהדים לא מסכימים, חלקם אולי עברו את הגבול וחייבים להיות מטופלים בכל חומרת הדין. אך מי שאחראים לכאוס הזה, מי שחובה לשים אותם מאחורי סורג ובריח, אלה מי שהביאו מוסלמים לבית"ר ירושלים ואלה במערכת האכיפה שלא מזהים את הסכנה האיומה לערעור הסדר הציבורי שבייבוא אישי של מוסלמים לקבוצות הכדורגל בארץ, בייחוד לירושלים – כל עוד הסכסוך הישראלי-ערבי מבעבע.
על השמאל כבר דיברנו – הוא תמיד נגדנו, מכר נשמתו לשטן. אולי יקום כבר מישהו ויעתור לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד משטרת ישראל על כי לא מונעים ייבוא אישי של ספורטאים מוסלמים לישראל – תוך יצירת סכנה קרובה לוודאית לשלום הציבור – וזאת עקב מצב הלחימה בין ישראל לערב – וכל עוד הוא בעיצומו, ממש ממש כמו ההגבלות על עליית יהודים להר הבית ומאותן סיבות בדיוק.