איפה החוק?
נשות הכותל טוענות, בצדק, ש
נשים מאז ומתמיד הניחו תפילין, וכי אין שום איסור הילכתי לכך. אולם עם כל הכבוד הן רק שכחו לציין, שאותן נשים אדוקות, שהקפידו על שמירת מצוות קלה כבחמורה, עשו זאת בצינעה, ולא בפומבי, ובוודאי לא כפרובוקציה מופגנת כלפי המסורת, כפי הדגל שמניפות אותן נשים רפורמיות. אין זה סוד שבאופן פרדוכסלי מדובר באקט הפגנתי נגד הדתיים במסווה דתי כביכול.
יתר על כן, ראש עמותת חדו"ש, שחר אילן, טוען שמעצרן של נשות הכותל, גורם נזק תדמיתי לישראל בקרב יהודי ארצות הברית והעולם, שרואים במאבקן סמל לחופש דת. הוא רק לא ציין, משום מה, שמדובר בקהילות הרפורמיות. משום שהקהילה האורתודוכסית העולמית רואה בעין לא יפה את תפילתן המבזה את האתר המקודש ביותר ליהודים.
ואחרון אחרון, כיצד זה עמותה נאורה זו, שחרתה על דיגלה את השוויון ושמירת החוק, רומסת ברגל גסה את צו בית המשפט, האוסר על תפילת נשות הכותל? האם החוק הוא קדוש רק כאשר הוא משרת את האינטרסים שלה נגד החרדים? די לצביעות!
חוק אהרונוביץ?
בתגובה להתאבדותו של מיסטר איקס בכלא, למרות המעקב אחריו כאסיר בסיכון, אמר השר לביטחון פנים, שלמה אהרונוביץ, כי מי שנחוש להתאבד - יתאבד בסופו של דבר. האם לפנינו חוק מרפי בגירסת השר? גם אם זה נכון, מדובר בהתבטאות אומללה שאסור שתישמע מפי השר.
תפקיד השר הוא לנקוט את כל הדרכים האפשריות למניעת התאבדות של אסירים. ואם הדבר קרה למרבה הצער, הרי זהו מחדל מובהק של השר. במקום להפיק לקחים מתאימים מהמקרה, ולמנוע הישנות מקרים דומים שהיינו עדים להם, השר מתנער מאחריותו המקצועית בהשלמה פטליסטית. יתר על כן, האם גישה זו - סוג של נבואה המגשימה את עצמה - לא תעודד אסירים נוספים להתאבד, במיוחד אם הם בעלי נטיות אובדניות? די לפטפטת!
מיהו צעיר?
כולנו מכירים את האימרה שהעולם שייך לצעירים. אולם מיהו צעיר? תלוי את מי שואלים. לא סוד הוא שחברי כנסת בני 40 פלוס נחשבים לצעירים, הנתונים במלוא מירצם וכוחם (עיין ערך בנט, לפיד). הוא הדין לשופטים.
מדוע אפוא בשוק העבודה גיל זה נחשב למבוגר, ואנשים בגיל זה נדחים על-ידי מעסיקים, לטובת צעירים מהם, ונידונים לפרישה מוקדמת? מה עוד שתוחלת החיים בימינו, כידוע, התארכה מאוד, ובני הארבעים נחשבים לבני העשרים והשלושים של פעם? מדוע לא נותנים להם סיכוי, למרות שהם נמצאים במיטב שנותיהם ויכולתם המקצועית? יש לזכור שהם גם מצויידים ביתרון ניכר על פני הטירונים המתחילים - ניסיון רב בעבודה. היכן אפוא שיוויון ההזדמנויות לכל? האומנם גם בגיל העבודה מובחרי העם הם נבחריו? ועוד לא אמרנו מילה על הצעיר הנצחי, הנשיא פרס. די לסטראוטיפים!
כן לאתיופים
נראה שהחברה הישראלית לא התנערה עדיין מתופעות ומאלמנטים גזעניים, שחיים ובועטים בה במלוא העוצמה. והדרת החברה האתיופית תוכיח. אז אחרי הרחקת האתיופים מהמועדונים והפאבים ומהשכונות, כמו גם ממקומות עבודה, קיבלנו את הדרת ילדי האתיופים ממשפחות האומנה. אין ספק שזהו אות קלון לחברה, הדוחה את האחר והשונה ממנה.
יתר על כן מתברר שהסתגלות הדדית בין ילדי האומנה האתיופית לסביבתם החדשה תלויה במֶסר שמשדרות משפחותיהם החדשות. כשהמשפחה משדרת ביטחון, פתיחות ויחס טבעי לילדים האתיופים שנקלטו בה, גם הסביבה מתייחסת אליהם בהתאם, ולהפך, אם המשפחה הססנית וחוששת מתגובות החברה, היא אכן תזכה בתגובות הסביבה המסוייגות.
ראוי לציין, כי בניגוד לדיעות הקדומות, גידול ילד אתיופי בבית זו הזדמנות פז לחנך את בני המשפחה להשתלבות חברתית ולקבלת השונה, ובכך להכינם אל החיים האמיתיים. ובא לציון גואל.
דמות מיתולוגית
הידעתם? 14 בפברואר היה לא רק יום האהבה (וביהדות כל יום הוא יום האהבה), אלא גם יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד הג'ינג'ים. האומנם? הצחקתם אותי. לפחות לא כך בישראל.
הג'ינג'י במחוזותינו הוא כידוע סמל הצבר המיתולוגי, הגזעיות השמֵחה, ההומור הבריא והציניקניות הטבעית, ומאז ומתמיד מסמר החברה. אלימות נגד הג'ינג'ים - האין זו בדיחת אחד באפריל?
פסוקו: נפלאות הבנט
אז כמה אחים ואחיות יש לח"כ הטרי
נפתלי בנט? קרוב למיליון חרדים?