התרשים מויקיפדיה מתאר תנועה פשוטה של תופעה מחזורית כאשר (A) הוא גודל שמבטא את מידת השינוי של הערך המתנודד בכל מחזור, (t) ציר הזמן, (T) זמן התנודה.
הערך (A) שצויין בתרשים לעיל נקרא בשפה המדעית "משרעת". לפי זאת, המונח המדעי "משרעת" מבטא את מידת השינוי של הערך המתנודד בכל מחזור. למשל "יום" הוא הזמן שלוקח לכדור הארץ להסתובב סביב צירו, וכל סיבוב שלם כזה נקרא משרעת (A) שזמן התנודה שלה (T) 24 שעות. יש לנו איפוא תופעה מחזורית שחוזרת על עצמה מידי 24 שעות ונקראת על ידינו מופע "היום".
וכידוע יש לנו עוד תופעות מחזוריות כמו מופע ה-"חודש" בו הירח מקיף את כדור הארץ, ותנועה מחזורית זו של הירח מייצגת משרעת של תנודות שזמן כל תנודה שלה כ-708 שעות (כשלושים יום). יש לנו עוד את מופע "השנה", ומופעי ארבע העונות שמזדנבים למופע השנה, או מופע הגאות והשפל של תנועת הים, או מופע המחזור החודשי של אישה, וכיוצא בזה...
מאידך מוכרים לנו עוד מופעים שחוזרים על עצמם אך לא במחזוריות קבועה, כמו מופע התאדות המים ואפשר לציינו כמשרעת הגשם או משרעת הטל, משרעת ההורקן, משרעת הסופה... בכל אופן ובין אם המשרעת מחזורית היא או לא, כלומר בין אם המופע חוזר על עצמו בפרקי זמן קבועים או משתנים- המופע כהוא זה מתקיים כאשר האדם צופה באחד העצמים ומזהה על ציר הזמן שינוי שחל בערכי העצם הנצפה, דהיינו לוקח הצופה יחידה מסויימת מציר הזמן ומודד את ערכי האובייקט הנצפה פעמיים, המדידה הראשונה בהתחלת יחידת הזמן והמדידה השניה בסיומה, וכאשר מבחין בהפרש המדידות- קובע שהתרחש כאן "מופע".
להדגיש: המופע מתקיים רק כאשר נרשם שינוי באחד הערכים של העצם הנצפה. עצם דומם שערכיו אינם משתנים לא יכול לגרום להתהוות מופע; אולם אין חיה כזאת ביקום... אין עצם ביקום הדינמי שאינו משתנה על ציר הזמן כי התנועה הבלתי פוסקת של גרמי היקום משנה בהכרח את ערכי העצמים, לכן כל עצמי היקום שותפים הם למופע זה או אחר כאשר זמן התנודה של המשרעת שלהם יכול לנוע מחלקיק השנייה כמו במשרעת של תנודת הפוטון בגלי האור, ועד למיליארדי השנים כמו במשרעת התנודה של סלע המוטל במדבר.
אולם מה עם משרעת המציאות בכללותה אשר שותף לה קבוע האין סוף? וזה הזמן איפוא לחזור אל המשוואה המופשטת של המציאות ועצמיה:
א + ב = קבוע
להזכירכם (א) ייצג את מציאות הגרגר, (ב) מציאות יתר העצמים שזיהיתי בסביבה - היינו המציאות שלי, (קבוע) מציאות כל עצמי היקום. "הקבוע" מייצג איפוא את סכום הכוחות האין סופיים שהביאו לקיום שני הנתונים בצד השני של המשוואה, אולם גם הגרגר ויתר העצמים שזיהיתי בסביבה הם חלק אינטגרלי מעצמי היקום ובלעדיהם יתערער בהכרח סכום הכוחות של הקואליציה האין סופית שסכום "קבוע" מייצג אותה, לכן אפשר לפסוק בהחלטיות שגם (ב) וגם (א), שניהם ביחד וכל אחד לחוד, הביאו בתורם לקיום הקבוע ולמציאות כל עצמי היקום, ומכאן נגזר המשקל הסגולי שלהם המתבטא בנוסחאות: א = ב + ק, ב = ק + א, ק = א + ב, וכאמור זה מצב מתמטי בלתי נסבל... הכיצד.
נוסחאות פרדוקסליות אלו, כפי שנראה להלן, יהפכו לנתונים מן המניין במופע המציאות. הבה נשרטט איפוא את מופע המציאות, וכפי שציינתי, מופע מתחולל כאשר ערכי העצם הנצפה משתנים על ציר הזמן. בואו נשרטט למשל את המשרעת של גרגר החול. אני צריך לקחת שעון עצר (סטופר), לרשום את ערכי הגרגר הפיזיקלים שנצפו בשנייה בה אני לוחץ על הסטופר ופשוט להמתין ולראות כמה זמן יעבור עד שישתנה אחד הערכים הפיזיקלים של הגרגר שבידי. נניח שראשון הערכים השתנה כעבור שעה, או אז שינוי זה יאפשר לי לשרטט משרעת המתארת מופע בו ערכי הגרגר השתנו על ציר הזמן כאשר תנודת המשרעת של המופע היא בת שעה. ואם אותה התנודה תחזור על עצמה כל שעה אזי עליתי על מופע מחזורי.
והינה הכנתי לי עט ונייר ושעון ומשקל ומיקרוסקופ וכל הכלים הדרושים למדידת ערכי הגרגר, וביקשתי להתחיל למדוד בשנייה הראשונה של הצפי את סכומי הכוחות המשפיעים על הגרגר והנגזרים ממשקלו, הנפח שלו, רכיביו... וכן מדדתי במדויק את כל הערכים האלה ונותר לי רק ערך אחד הגדול מכולם שלא ניתן לוותר עליו - הוא "הקבוע" שמייצג את סכום הכוחות האין סופיים של עצמי היקום שהביאו את הגרגר הנצפה למתכונתו ולמיקומו בשנייה ההתחלתית. במאמר מוסגר אוסיף שדווקא מדידת הערך הזה הייתה למשימה הקלה מכולן, כי ערך זה בפשטות אינו ניתן למדידה גם אין צורך במדידתו וכשמו כן ערכו- לא ישתנה לעולם; מכאן המסקנה שערכו כהוא זה לא ישפיע על תנודת המשרעת, אולם השפעתו ניכרת על כל עצם וגם נוכחותו ניכרת בכל מופע ועל כן מקומו שמור בכל משרעת.
אשר על כן ביקשתי לשלב את ערך "הקבוע" בנתונים ההתחלתיים של מציאות הגרגר- מציאות שעתידה להשתנות על ציר הזמן ולקבוע את תנודת המשרעת שלו; אולם ובו ברגע שילוב ערך "הקבוע" נגלה לעיני מופע מוזר שציר הזמן שלו נעדר במשרעת; הסבר להלן.
"הקבוע", הנזכר לעיל, מייצג את "סכום" הכוחות של עצמי היקום האין סופיים שהביאו לקיום הגרגר ברגע נתון וקבעו את מיקומו צורתו יציבותו... ובמילה אחת- את מציאותו. ובכן, הסכום הזה, גדול ככל שיהיה, חייב לייצג ערך מוגדר ברגע מסוים בשביל שנחוש במציאות הגרגר, כי כאשר ברגע מסוים אני מצביע על הגרגר- משמע שסכום מוגדר של כוחות הביא באותו הרגע לקיומו, ואכן הוא הדבר אנו מבחינים בגרגר וחשים בו - סימן שסכום הכוחות של עצמי היקום שהביאו למציאות הגרגר ברגע נתון- מייצגים ערך מוגדר ברגע הנתון הזה, אך המסקנה הזו דורסת ברגל גסה את המופשטת הבסיסית ביותר המושרשת בתודעתינו: ליקום אין סוף, כלומר לעצמים ביקום ולכוחות הנגזרים מהם אין סוף ואין הגדרה בשום רגע נתון, ועל כן מהו פשר מציאות הגרגר שאני חש בקיומו ברגע נתון?
בשביל לרדת לעומק התהייה על מציאות הגרגר, אתאר את התמודדות אחת התאוריות המדעיות (המפץ הגדול למשל) עם התהייה הזו, שכן תאורית המפץ עונה על התהייה הנזכרת נחרצות ומבלי לגמגם קובעת שערך הכוחות אשר הביא למציאות הגרגר ברגע נתון הוא ערך מוגדר, זאת כי התאוריה מזהה לכאורה את המוצא של מכלול הכוחות שכידוע מקורם הוא בנקודת הכבידה שהתפוצצה לפני 13.7 מיליארד שנה, לכן ניתן עקרונית לחשב את הערך המוגדר הזה אם וכאשר יימצאו בידינו הכלים המתאימים. וכפי שציינתי בהתחלת המאמר, כל התאוריות והאמונות והדתות ובכל הדורות קובעים שהיקום הוא בעל ערך מוגדר ומוגבל, ולכן התהייה הנזכרת הופכת לדידם לשאלה אשר ניתן לענות עליה באופן עקרוני ולעבור לאחר מכן לשאלה השנייה, והכוונה איפוא לשתי שאלות נרדפות שכל התאוריות מתיימרות לענות עליהן:
שאלה ראשונה: מהו "סכום" הכוחות של עצמי היקום שהביאו לקיום הגרגר ברגע נתון וקבעו את מיקומו צורתו יציבותו...
ניתן להצביע עקרונית על הסכום הזה ולחשב אותו, זאת כי עצמי היקום סופיים הם ומוגדרים וכך גם הכוחות הנגזרים מהם.
שאלה שניה: ומדוע הסכום הזה השתנה ברגע לאחריו ושינה את מיקום הגרגר, צורתו ויציבותו...
השינוי שחל בגרגר אינו נובע משינוי סכום הכוחות של עצמי היקום כי הסכום הזה הוא נתון קבוע ובלתי משתנה, אולם עצמי היקום הנמצאים כידוע בתנועה מתמדת וכך גם הכוחות הנגזרים מהם מתפזרים בהתאם במרחב ומשנים בתמידות את מיקומם ואת מיקום יתר העצמים, רכיביהם, צורתם יציבותם...
מכאן המסקנה הנחרצת כי מקור כל המופעים ביקום, מהמופע המייצג משרעת של תנודת חלקיק ועד לתנודת צבירי הגלקסיות, בין אם המופע בעל משרעת מחזורית או לא, מקור כולם הוא במופע-אב אחד שיש לו התחלה. נקודת הכבידה שהתפוצצה היא התחלת מופע האב אליבא דתאורית המפץ ויתר התאוריות שהזדנבו לה, והנקודה בה ברא הקב"ה את היקום היא התחלת מופע האב אליבא דרוב האמונות שהזדנבו ליהדות- כולל האמונה היהודית. ואם נקרא ל-"נקודת ההתחלה" (A) אזי יופיע לפנינו התרשים המופשט הבא:
A |-----------------------------------| B
וכפי שציינתי, (A) היא נקודת ההתחלה של מופע האב - הוא מופע כל המופעים, ו-(B) היא הנקודה בה אנו צופים באחד המופעים. מכאן התרשים (A-B) מייצג את ציר הזמן שעליו התקיימו כל המופעים ביקום עד למופע האחרון בו אנו צופים בנקודה (B). יוצא שכל המופעים שהתקיימו על ציר הזמן (A-B) כולל המופע האחרון שנצפה בנקודה (B) - מהווים למעשה מופעי משנה שנגזרו מתוך מופע אב שהתחיל בנקודה (A).
במילים אחרות, ואילולא המשרעת הכוללת "A-B" לא היינו יכולים להשלים עם שום מופע שאין לו שיוך למופע אחר, כלומר שהמקור שלו אינו מזוהה, זאת כי איננו יכולים לקלוט במוחנו מידע נטול שורשים- היינו מידע שאינו רציף, וזו בעצם משמעות "הסיבה" הממלא כל משבצת בחיינו; היא היא ההבחנה שעמדתי עליה בעמוד הראשון של המאמר: אילולא המשפט המגדיר את היקום הפיזיקלי - לא היינו יכולים להשלים עם מופע המציאות הנקלט בחושינו כמידע; בפרק (ה') נעמוד בהרחבה על המסקנה הזאת.