בין אשכול לשטייניץ

העיתון הלבנוני "א-דיאר" דיווח השבוע, כי כוחות צרפתים של האו"ם איתרו צוללות של חיל הים הישראלי בסיור מול חופי צור ונקורה שבדרום לבנון. אם הסיפור נכון, יש פה מחדל רציני של חיל הים. הנשק החזק של הצוללת הוא החשאיות שבה, מן הבחינה שפשוט לא רואים אותה. איתורה של צוללת מול חופי מדינה אויבת, הוא פגם משמעותי ביכולת ההפתעה והתרגול של צה"ל. מי שאמור לחשוש מזה ביותר הוא חיזבאללה, שיודע שישראל עוקבת אחריו. בעקבות פרסום זה בכלי התקשורת, אמיתי או לא, חיזבאללה יעדכן את המוכנות שלו, ישנה את המערך שלו ואפשרי שיבקש מ"הפטרון העשיר" אירן שיעביר לו בהקדם מערכות לגילוי צוללות, כדי שאירועי איתור כאלו יוכלו לחזור על עצמם.

השבוע נחשפה באופן רשמי העזרה שמעניק חיזבאללה למשטר אסד, עם תיעודם של לוחמי חיזבאללה בקרב מול המורדים בסוריה. גורמי אופוזיציה בסוריה מוסרים, כי כ-1,000 לוחמי חיזבאללה נמצאים בסוריה ועד עתה נהרגו כתריסר מהם. חיזבאללה הודה שלוחמיו נמצאים בסוריה, "כדי להקל על סבלם של תושבי גבול לבנון-סוריה". בכירים מהארגון מסרו, כי עוד יפלו מהארגון חללים רבים כל זמן שנמשכת הלחימה, והם ערוכים לכך. אפשר רק לקוות שהמורדים בסוריה חשפו את פניו האמיתיות של חיזבאללה. בלבנון חיזבאללה בנה את שמו כארגון שעוזר לכולם – שיעים וסונים. כרגע המורדים יכולים לראות שעזרה מחיזבאללה במאבקם לחופש וחרות הם לא יקבלו, והם חייבים לקטוע את השילוש הלא-קדוש של אירן-סוריה-חיזבאללה. בכל מקרה, חיזבאללה יפסיד. אחרי שנסראללה הצהיר שהם לא צריכים את עזרתן של אירן וסוריה, נראה שאירן הבהירה לו מי בעל-הבית האמיתי וחייבה אותו לסייע לאסד. חיזבאללה לא רוצה להיכנס לכל הסיפור הזה, שיגרום לו לאבד כוח-אדם ואמצעי-לחימה. נקווה רק שחיזבאללה במצב כזה לא יעז להתגרות בנו והשקט בגזרת הצפון יימשך.

השבוע (יום ג', 19.2.13) התרחשו מהומות ליד חברון ורמאללה כאות הזדהות על שביתת הרעב של אסירים פלשתינים. במהלך המהומות כ-50 פלשתינים יידו אבנים לעבר כוחות צה"ל. צה"ל בתגובה ירה בנשק לפיזור הפגנות. לאט-לאט רואים את החזרה של המהומות כפי שהיו בעבר. מיד לאחר מבצע "עמוד ענן" החלו המהומות ולאחרונה היה שקט. כפי שאמרתי כבר: דרוש רק ניצוץ אחד שיבעיר את כל הגזרה. הניצוץ הזה יכול להיות כל דבר. זה יכול לנבוע מפעולה שלנו כמו הרג מפגין, או מפעולה של הרשות הפלשתינית שתלהיט את הרוחות כשהמו"מ המדיני תקוע או כשהלחץ יופנה אליה בעקבות דרישות של אזרחי הגדה.

כהמשך למו"מ לאחר סיום מבצע "עמוד ענן", הגיעו בכירים ישראלים למצרים ובכירים מצריים לישראל. אחת הסוגיות הנידונות היא הקלה על מעבר סחורות לרצועה ומתן היתר להעברה של חומרי בניין, ברזל ובטון – דברים שאסור להעביר לרצועה משום שניתן להשתמש בהם גם לצרכים צבאיים. יפה מאוד לראות שלאחר הפסקת האש החד-צדדית שלנו במבצע (כמו ב"עופרת יצוקה"), אנחנו עכשיו דנים באפשרות של העברת סחורות שהיה אסור להעביר. הסחורות האלו לא יגיעו קודם לידי האזרחים, אלא לידי חמאס וארגונים אחרים ברצועה כדי שיוכלו לשקם את ההרס שנגרם למחסנים ולבונקרים שלהם בעקבות הפצצות חיל האוויר. אפילו אם נקבל התחייבות מצד המצרים שהסחורות יועברו לידי האזרחים, אי-אפשר למנוע לגמרי את העברתן לידי חמאס וגורמים אחרים. ומה יקרה אם חמאס יצליח לשקם ולחזק את המחסנים והבונקרים שלו? אם נפסיק להעביר את הסחורות, יקרה אחד משניים: או שתקום צעקה למה קודם אישרנו להעביר ועכשיו אנחנו מונעים העברת סחורות; או שנפנה למצרים שיפנו לחמאס, יעשו להם נו נו נו – אל תעשו את זה שוב, ונקבל הבטחה שעכשיו הכל יהיה בסדר. המקרה הכי פחות סביר הוא שנפציץ שוב את המחסנים והבונקרים. המשחק הזה של שינוי בעמדות רק מוציא את ישראל חלשה, ומראה שכל מה שצריך זה לחימה קטנה, רגיעה שתבוא מעצמה – וארגוני הטרור יקבלו כל מה שהם רוצים.

בנימין נתניהו החל להרכיב את הממשלה, וכמו תמיד אחד התפקידים הכי חשובים הוא שר הביטחון. השאלה היא, האם עדיף שר ביטחון שהיה רמטכ"ל בעברו, או, במיוחד אחרי כל פרשת הרפז, אחד מחוץ למערכת הצבאית שפשוט יבוא וינער את הכל. אנשים לא זוכרים, אבל מי שהכין את צה"ל למלחמת ששת הימים היה לוי אשכול. רק כשבוע לפני תחילת המלחמה, הוא נאלץ למנות את משה דיין לשר הביטחון בעקבות לחץ ופניקה שאחזו בציבור. מי שיכול היה להיות שר ביטחון טוב הוא ד"ר יובל שטייניץ. שטייניץ לא בא ממערכת הביטחון, ובכל זאת עשה תפקידים ביטחוניים רבים במסגרת כהונתו כחבר כנסת. הוא היה יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים, ויו"ר הוועדה הביטחונית המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולקונגרס ארה"ב. הוא הירבה לחקור ולא פחד לשאול שאלות לא נעימות. כבר ביוני 2005 התריע על הסכנה מהכיוון המצרי וטען שיש להתכונן למלחמה בחזית הדרומית. אבל למרות הניעור הרציני הדרוש במערכת הביטחון, נראה ששר הביטחון הבא יבוא מבין שורת בכיריה. ואף אחד לא אוהב לשנות את המערכת שהביאה אותו למעמדו הבכיר.