הניסוי של טיל החץ3 ששוגר ביום שני השבוע מבסיס יחידת ינ"ט (יחידת ניסוי טילים) בפלמחים, היווה למעשה הדגמת יכולות של הטיל החדיש, אשר יהווה עם כניסתו לשירות את מערכת הנשק המתקדמת בעולם ליירוט טילים. פטריק אוריילי, מנהל סוכנות ההגנה האמריקנית נגד טילים (MDA) המשתתפת בפיתוח הטיל, אף התבטא בעבר כי מערכת החץ3 היא "מערכת בעלת ביצועים יוצאים מן הכלל, שתהיה יותר מתקדמת מכל מה שניסינו בעבר בארה"ב עם המערכות שלנו".
ההבדל המרכזי בין הטיל חץ3 לבין טיל החץ2 (הנמצא בשירות כיום), הינו ביכולתו החדשנית לבצע ירוט אקסו-אטמוספרי, דהיינו ירוט שנעשה מחוץ לאטמוספרה, במרחק עצום מגבולות ישראל ובגובה רב.
יירוט בטווח רחוק - לנטרול טילים גרעיניים וכימיים
יכולת היירוט לטווחים רחוקים ובגובה רב, נועדה למעשה לנטרל לחלוטין את אפקט הנזק היכול להיגרם ביירוט של טילים לא קונוונציונליים. גם כיום, טיל החץ2 מסוגל ליירט טילים שכאלו בטווח של כ-90-100 ק"מ, ובגובה של עשרות ק"מ (סמוך לגבול האטמוספרה), אולם עדיין יתכן שיגרם נזק שיורי מצומצם.
במקרה של יירוט טיל תוקף הנושא ראש קרבי גרעיני, הרי שישנה חשיבות עליונה להרחקת החומרים הרדיואקטיביים וכן לצמצום אפקט הפולס האלקטרו-מגנטי (EMP) הנוצר בעת פיצוץ גרעיני (במידה ויירוט הטיל התוקף יגרום לייזום של ראש הנפץ ולתגובת שרשרת גרעינית). אפקט זה גורם לנזקים כבדים במערכות חשמל ואלקטרוניקה (גם בכאלו המרוחקות ממוקד הפיצוץ), ויכול לפגוע באופן חמור ביכולת התפקוד של מערכות החשמל, תקשורת, תעשיה, מפעלים ומתקני תשתית אזרחית וצבאית.
הטווח והגובה המדויקים של החץ3 לא פורסמו, אולם נתוני טיל היירוט האמריקני המקביל3) -SM) הינם טווח של כ-500 ק"מ, וגובה יירוט של כ-250 ק"מ. סביר להניח כי הטיל הישראלי מציג יכולות דומות ואולי אף עדיפות בשני הפרמטרים הנ"ל. ישנם פרסומים זרים הנוקבים בטווח יירוט של כאלף ק"מ ואף יותר - טווח יירוט שכזה יצמצם באופן משמעותי את השפעותיו של
אפקט ה EMP.
חיזוק יכולת ההרתעה
הטווח הגדול של הטיל יביא לכך שהיירוט יתבצע הרחק משטח ישראל, מעל מדינות ערב, ויתכן שהתוקף יורתע לחלוטין משימוש בטילים כנגד ישראל ביודעו שמי שיסבול מכך יהיו אזרחי מדינות אלו. טיל שישוגר מאירן, למשל, ייורט מעל שטח ירדן (ואולי אף רחוק ומזרחה יותר - מעל שטח עירק). טיל סקאד שישוגר מסוריה ייורט מעל שטחה.
מערך ההגנה הרב שכבתי
הכנסתו הצפויה של טיל החץ3 לשירות תאפשר את יישומה המלא של תפיסת ההגנה הרב שכבתית, אשר פותחה בישראל כמענה לאיום הכבד של ירי הרקטות ארוכות הטווח והטילים הבליסטיים.
שכבת ההגנה הראשונה מתבססת על טילי החץ3 שיירטו את הטילים התוקפים בטווחים של מאות קילומטרים, הרחק מגבול ישראל. במידה וטיל היירוט הראשון לא יצליח במשימתו, יוותר עדיין מספיק זמן לשגר טיל חץ3 שני, שינסה אף הוא ליירט את הטיל התוקף מחוץ לאטמוספרה. במקרה שבו הטיל התוקף יצליח בכל זאת לחדור אל תוך האטמוספרה, ישוגרו לעברו טילי שכבת ההגנה השניה - החץ2 (ע"פ תפיסת התפעול של חיל האוויר, כפי שהודגמה במהלך תרגילי יירוט פתוחים לתקשורת - ישוגרו שני טילי חץ2 לעבר כל טיל תוקף). אם גם טילים אלו יכשלו במשימתם, אזי תיכנס לפעולה שכבת ההגנה השלישית המבוססת כיום על סוללות הפטריוט הישראליות והאמריקניות (אשר ברשותן טילי פטריוט חדישים שהופעלו באופן מבצעי במלחמת המפרץ השנייה (2003), וזכו לאחוזי הצלחה גבוהים ביותר).
בעתיד תתבסס שכבת היירוט השלישית על מערכת היירוט "שרביט קסמים", האמורה להיכנס לשירות בעוד כשנה-שנה וחצי. מערך היירוט הרב שכבתי, מקנה הזדמנויות יירוט רבות, משפר את סיכויי ההשמדה של הטילים התוקפים, ומגדיל את יכולת ההרתעה.
התרעות על שיגור - מלוויינים אמריקנים
קו ההגנה הראשון להרתעה מפני שיגורי טילים לעבר ישראל הינם לווייני ה- DSP וה- SBIRS האמריקנים, הקולטים את שיגורי הטילים באמצעות חיישני אינפרא אדום רגישים ביותר, ומעבירים את המידע באופן מיידי למרכזי שליטה ובקרה בארה"ב ובארץ.
כמו-כן, מאז שנת 2008, מוצב בארץ מכ"ם אמריקני מדגם 2-TPY. המכ"ם החדיש פועל בשיתוף פעולה עם מערכות המכ"ם הישראליות "אורן ירוק" ו"אורן אדיר" (המזהה שיגורים מטווח של 1000 ק"מ) שמעבירות את המידע למרכזי הפיקוד המפקחים על שיגור טילי היירוט. כמו-כן מועבר מידע גם ממכ"מי ספינות ה AEGIS המוצבות במפרץ הפרסי ובים התיכון, וניתן יהיה להעביר מידע נוסף גם ממל"טים ארוכי טווח, שיצוידו במערכות המתאימות ויוטסו מעל אזורי השיגור.
טיל החץ3 - יכולות חדשניות
אחד הגורמים המרכזיים המקנים לטיל החדש את היכולת ליירט בטווחים גדולים כל כך הינו יכולת התמרון שלו. לטיל הדו-שלבי, ישנו מנוע ייחודי המותקן על השלב השני, ומופעל לאחר היפרדותו מהשלב הראשון. למנוע זה נחיר פליטה מתכוונן, המקנה יכולות תמרון גבוהות במיוחד לשלב השני שנועד לפגוע ישירות בטיל התוקף. ע"פ פרסומים זרים, יכולות התמרון הללו מאפשרות לשגר את הטיל מיד עם זיהויו של שיגור, וזאת אף לפני שהושגו נתונים מדויקים על מסלול הטיל התוקף. טיל היירוט משוגר לכיוון כללי בלבד, ומתקדם במהירות עצומה. בהמשך, כאשר מתקבלים נתונים מדויקים יותר, מסוגל הטיל המיירט לשנות את מסלולו באופן משמעותי, ולעבור למסלול תנועה ויירוט שונה לחלוטין, בהסתמך על יכולות התמרון הגבוהות שלו, ועל גלאי אלקטרו אופטי יחודי המסוגל לנוע בשלושת המישורים באופן גמיש לחלוטין, ולספק לו הנחיה וביות סופיים ברמת דיוק גבוהה. בשיטת תפעול ייחודית זו מושג טווח ארוך במיוחד.
רמת דיוק גבוהה הביאה את מפתחי הטיל לוותר למעשה לחלוטין על שילובו של ראש קרבי (חומר נפץ, רסס וכו'), והשמדת הטיל התוקף מתבססת רק על הפגיעה הישירה (HEAD ON) של השלב השני המתמרן אליו במדויק. הוויתור על הראש הקרבי הביא גם להקטנת גודל ומשקל החץ3 (כמחצית מהחץ2) ולהגדלת מהירותו, וכן לצמצום נוסף בעלויות הייצור שלו - מה שמאפשר פריסה של טילי יירוט רבים יותר ועיבוי מערך היירוט. מחירו הנמוך יותר יאפשר גם שיגור של 2 טילים מול כל טיל תוקף. במידה והטיל התוקף יושמד, יוכל טיל החץ3 השני להשתמש ביכולת התמרון הייחודית שלו ולהחליף מסלול על-מנת לתקוף טילים אחרים.
התמודדות עם מטחים
יכולותיו של הטיל החדש, במשולב עם שיפורים שנעשו במכ"ם המערכת ("אורן אדיר"), משפרות מאוד את היכולת להתמודד עם מטחים של עשרות טילים, הנורים מטווחים של אלפי ק"מ ומפתחים מהירויות גבוהות מאוד (כ-3000 מטר לשניה). הטווח העצום של החץ3 מאפשר לשגר מספר רב של טילי יירוט, וכן לאתר בזמן את הטילים התוקפים שהצליחו לחמוק מיירוט, וליירט אותם באמצעות שיגור טילי יירוט נוספים. ע"פ פרסומים זרים נשקלת בארץ גם האפשרות להציב את טילי החץ3 על גבי צוללות וספינות קרב שישייטו בסמוך למדינות האויב, ויוכלו ליירט את הטילים התוקפים מעל שטחן של אותן מדינות.
החץ הינו המערכת המבצעית הראשונה בעולם ליירוט טילים זירתיים, שתוכננה מלכתחילה למטרה זו. בשנותיו הראשונות של הפרויקט הוא נתקל בקשיים גדולים ביותר, ובחוסר אמון מצד המומחים האמריקנים וגם מצד בכירים רבים במערכת הביטחון שהפרויקט נראה להם יומרני מדי - הן בשל הקושי העצום ליירט מטחים של עשרות טילים תוקפים, המשוגרים מזירות שונות ונעים במהירויות של אלפי מטרים בשניה, הן בשל "אחוז הזליגה" הנמוך (דהיינו אחוז הטילים שלא ייורטו) שהמפתחים קבעו אותו ל-10% בלבד, והן בשל הקונספט הטכנולוגי החדשני שעמד בבסיס הפיתוח ושכלל מאפיינים רבים שלא נוסו מעולם (כמו ראש קרבי מתכוונן ועוד). למרות הכל, זכה פרויקט החץ להצלחה מרובה וטיל החץ2 הוכיח את יכולתו המצוינת בניסויי יירוט רבים.
פרויקט טיל החץ3 - שהחל אך לפני שנים ספורות - נתפס בארה"ב כשאפתני לא פחות... וראש ה MDA האמריקני (שדבריו בשבח הפרויקט הובאו לעיל) היה בקורתי ביותר ביחס לאפשרות שיצליחו בישראל לעמוד בלוח הזמנים הקצר מאוד לפיתוח הטיל. אולם, גם כאן, נרשמה הצלחה רבה בזמן קצר - שמאפשר גם עלויות פיתוח קטנות בהרבה, ומחזק את ההרתעה מול אויבי ישראל.
כיהודים מאמינים ברור לנו שההצלחה הגדולה היא תוצאה של ברכה אלוקית, ומאמצי הפיתוח (הגדולים כשלעצמם) הינם ה"כלי" לקבלת ה"אור" האלוקי של הברכה. גם למי שיטען שההצלחה נובעת מה"גניוס היהודי" / ה"ראש היהודי" וכיו"ב - הרי תשובתו בצידו - דווקא "יהודי"!.
כידוע, גם בתחומי מדע, כלכלה וכו' ניכרת הצלחתו הגדולה של עם ישראל - אחוז זוכי פרס נובל היהודים הינו כ-25% מכלל מקבלי הפרס - פי 100 מאחוז היהודים באוכלוסיית העולם (בערך 18 מיליון יהודים כן ירבו מתוך כ-7.2 מיליארד איש)!
זהו נתון מדהים שאין לו שום הסבר טבעי, ונובע ישירות מברכת ה' יתברך להצלחה אלוקית של עמו הקדוש, אשר זוכה לקבל מרבונו של עולם כוחות נפש וגוף מיוחדים על-מנת למלא את שליחותו - להאיר את העולם כולו באור התורה והמצוות, ובכך לזרז ולהביא את הגאולה לאנושות כולה.