השבוע (יום ג', 26.2.13) נפלה רקטה מדגם M-75 דרומית לאשקלון. מהירי לא היו נפגעים והרקטה אותרה על כביש מדרום לאשקלון. על הירי לקחו אחריות ארגון גדודי אל-אקצה, ולמרות התמונות והדיווחים, חמאס טוען שכל הסיפור הוא תעמולה ישראלית כדי להסיט את תשומת הלב מזעמם של הפלשתינים בעקבות פשעי ישראל נגד האסירים.
למעשה, יכולות להיות שתי אפשרויות: או שחמאס משחק אותה תמים, או שהוא באמת לא ידע על הירי. שתי האפשרויות הן גרועות. אם חמאס משחק אותה תמים, הרי שאין כל טעם לנהל עימו מו"מ כאשר הירי נעשה בעקיפין על-ידי שליחיו (פחות סביר לאור היריבות בין חמאס לגדודי אל-אקצה, מבצעי הירי). אם חמאס לא ידע על הירי, זאת בעיה. חמאס שולט ברצועה ביד חזקה מאז 2005. הם יודעים כל מה שקורה בה וכל מה שפלגי הטרור האחרים מתכננים. אם חמאס לא ידע על הירי, הוא מאבד שליטה ברצועה. כאשר גורמי טרור אחרים (קיצוניים הרבה יותר מהחמאס) ישיגו מספיק כוח, הם יוכלו להחליף את חמאס.
נקודה מעניינת היא מבצעי הירי. ארגון גדודי חללי אל-אקצה היה שייך בעיקר לפת"ח. כרגע יש תאי טרור שעדיין כפופים לפת"ח, חלקם פועלים כעצמאים וחלקם כפופים לחיזבאללה. לביצוע ירי כזה דרוש מימון רציני, שכנראה מגיע מפת"ח או מחיזבאללה ולא מחמאס לאור היריבות עימם. מימון על-ידי פת"ח מאפשר לראות את דו-הפרצופיות של אבו-מאזן, שקורא לחיבוק בזמן שהוא מחזיק סכין מאחורי הגב. מימון על-ידי חיזבאללה צריך להדליק נורה אדומה ולדעת שבפעם הבאה שישראל תצא לתקיפת יעדים בלבנון, היא יכולה לקבל תגובה עזה מהדרום.