האזרח נזקק לעיתים קרובות לשירותים ציבוריים אותם מספקת לו הקשות הציבורית, ושירותים אלו לרוב כרוכים באגרה, בין אגרה ישירה ובין אגרה עקיפה אותה משלם משלם המיסים ללא תלות בנזקקותו לשירותים אלו.
בין השירותים הטעונים אגרה ישירה, הנגבית מראש, לרוב לפי גודל השירות - כלולים שירותי משפט ומתן פסקי דין על-ידי בתי המשפט לסוגיהם.
כאשר בית המשפט המוגבל במידת-מה בידיעותיו המקצועיות, ממנה מומחה שאינו ראוי - עלול להיווצר מצב בו האגרה שולמה ללא תמורה, זאת אף זאת, האגרה שולמה ומי ששילמה נדרש לשלם גם בהפסד שאינו ראוי ואינו מוצדק.
מינויו של מומחה מהווה חוליה בשרשרת החוק, וחשיבותה של חוליה זו רבה ולעתים מכרעת. לא תמיד המומחה מודה באי התאמתו למינוי, לא תמיד בית המשפט מזהה מומחה כושל, ולא בכל מקרה גם משהוברר כי המומחה בעל נטיות ברורות לטובת צד לדיון - הוא גם נפסל מלהמשיך לכהן כמומחה בית המשפט בתיק.
במיוחד המצב בעייתי כשיש שילוב בין מומחה בלתי מתאים מכל סיבה שהיא עם בית משפט החפץ לסיים תיק במהירות ובקיצור, ובשילוב עם צד לדיון שמעוניין בכך מטעמים ברורים.
במקרה כזה, שאינו כה נדיר במחוזותינו, הצד החלש דווקא נאלץ לבחור - האם לשנס מותניים וללחום על זכויותיו, או לבקש חסד שבכל זאת ייעשה עמו צדק (לפחות יש בכך נחמה פורתא - ההנאה מהספק עד לקבלת פסק הדין).
ומן המבוא אל הפרט:
יש וחלל מסוים שאינו מתאים למגורים, נניח - בשל חסימות אור ואוויר מכל העברים, מנוצל מסיבות כלכליות על-ידי חברה קבלנית להכשרתו לדירת מגורים.
במקרה כזה, צפוי כי הדירה לא תהיה מאווררת, וגם כאשר האוורור שבה עומד במבחן התאמה לתקנות [המדברות על שטחי חלונות ולא מתייחסות למקרה בו במרחק 1 מטר מהחלון מצוי, לדוגמה, קיר תומך גבוה או למקרה בו במרחק 3 מ' מהחלון מצוי בניין רב קומות - יהיה בדירה עובש, והמגורים בה יהיו כרוכים במחלות [בעיקר של מי שרגיש לאוורור.
כך הם פני הדברים גם כאשר תכנון האוורור בחלל המיועד למגורים הוא שגוי ולקוי, על-אף התאמתו לדרישות הפורמאליות של התקנות.
במקרה כזה, בא מומחה הדוגל בשילוש המקודש [הוא השילוש המורכב מתקן-תקנה-מפרט] וטוען כי מאחר שאין אי התאמה - אין ליקוי, והטענות של הדיירים חסרות בסיס.
טענות חסרות בסיס - גם כשהילדים חולים מהיעדר האוורור בדירה.
טענות חסרות בסיס - גם כשהעובש מהווה קרקע פורייה לפטריות מסוכנות.
אם בית המשפט מאמץ את קביעותיו של המומחה מטעמו במקרים כגון אלה, יוצא האזרח משלם אגרה ללא תמורה, והנהנה מכך הוא הקבלן שהתחמק ממתן פיצוי, ובית המשפט שקיבל אגרה ולא נתן תמורה.