בית משפט עושה משפט
אנשים שפונים לבית משפט, מבקשים מהשופטים להחליט בסוגיות הנתונות למחלוקת ולפרשנויות אך בסתר ליבם, גם מקווים שבית המשפט יעשה "צדק", כלומר, יגיע להחלטה הנכונה והנבונה ביותר.
חוק לשכת עורכי הדין - תשכ"א-1961, סעיף 54
"במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט, לעשות משפט".
כלומר: המושג, בית המשפט יעשה צדק, הוא ביטוי לשאיפה של האזרח, ששופט מקצועי ששומע את טענות שני הצדדים, יגיע למסקנה הנבונה והנכונה.
אבל המציאות הוא שבפועל, בית משפט מחליט על סמך העובדות, הראיות, המסמכים והעדויות, שמובאות בפניו, והתוצאה היא בהתאם.
לא תמיד ניתן להגיע לאמת, לא תמיד התוצאה הסופית, היא צודקת ורק לעיתים נדירות שני הצדדים יוצאים מרוצים מבית המשפט.
מלאכת השיפוט קשה, תובענית ומאתגרת
מאחר שבידי השופטים, יש את הכוח ואת ההחלטה לקבוע גורלות, ליטול מאדם את חירותו, לפעמים גם את כבודו, את כספו ובכך להשפיע על חייו, משפחתו, ילדיו ויקיריו.
החלטות קשות אלה - מחייבות אדם מקצועי רציני, בעל כושר אינטליגנציה, ידע משפטי רחב ולפעמים פסיכולוגי, לכן בחירת שופטים שיתאימו למערכת היא מלאכת מחשבת רצינית ומחייבת.
מתוך ניסיון של 50 שנה במערכת - היכרות קרובה מכל צדדיה והיבטיה, יכול אני להעיד שרוב השופטים, עושים עבודה טובה, קשה פיזית וקשה נפשית, בהתמודדות היום יומית עם המתדיינים המופיעים בפניהם.
כמובן שיש תיקים פשוטים, ברורים שאין בהם בעיות עובדתיות או משפטיות קשות, ולעומתן תיקים מסובכים, רגישים, טעונים באמוציות, באגו, בקנאות ובעוצמות של אנרגיות שליליות ששופט צריך לדעת לנווט נכונה כדי להגיע לתוצאה הראויה והנכונה.
שופטים שלא מתאימים למערכת
הנזק שמביא שופט לא מתאים, לא מיומן, לא קשוב, לא ידען או הססן, הוא מכאיב ופוגע במערכת השפיטה ובמערכת אכיפת החוק, הרבה מעבר לתיקים שבהם הוא דן.
יש שופטים שלא יודעים להחליט, יש שופטים הססניים, יש שופטים שמשדרים חוסר ביטחון, יש כאלה לא שולטים באולם או בעורכי הדין ובנאשמים ואז המשפט הופך למשפח ומאבד את ערכו הדיוני והקיומי.
ההחלטה להחזיק במערכת שופטים לא מתאימים היא שגויה, לקויה ומביאה לנזק.
הפתרון לסוגיה
שופט שלגביו יש תלונות מצטברות על ניהול לא תקין של משפטים, על מזג שיפוטי לא מתאים, על ידע משפטי לא מספיק, על ביקורת שיפוטית מקצועית של ערכאות ערעור, יש לנקוט לגביו בצעדים פרוצדורליים מהירים וחריפים.
נשיא בית המשפט בו הוא מכהן, ביחד עם הנהלת בתי המפשט ובידיעת נשיא בית המשפט העליון חייבים למצוא פתרון מהיר.
ואלה הדרכים:
- שיחה בה יוצע לו לפרוש מרצון.
- ביטול המינוי, ע"י הוועדה למינוי שופטים.
- הסדרת פנסיה/פיצויים או כל פתרון אחר בהסכמה.
זו לא בושה להיות לא מתאים
יש עורכי דין, מוכשרים, אפילו מחוננים בתחומם, שלא מתאימים לשיפוט. יש להם פחד במה והופעה, כושר החלטה הססני, לא בטוח, דוחים החלטות לזמן ארוך וצריכים לידם משגיח או מפקח כדי לזרז אותם.
ברור שנתונים אלה לא מתאימים לשיפוט. אבל לפעמים דמות כזאת, מתחלקת פנימה למערכת ואז קשה להיפטר ממנו והציבור סובל וגם השופט, שלא תמיד מוכן להודות בכך.
שופטים שפרשו - ונענשו
יש בהיסטוריה השיפוטית, רשימה לא מבוטלת של שופטים שהתנהגותם המקצועית והאתית לא עמדה במבחן, חלקם הודחו, חלקם פרשו, חלקם נשפטו בדין משמעתי של שופטים וחלקם מינויים לא הוארך או בוטל ע"י הוועדה למינוי שופטים.
מסקנה
אסור לתת לשופט/ת, לא מתאימים להישאר במערכת ולגרום נזק לציבור ולתדמית מערכת המשפט, במיוחד שלאחרונה סובלת מירידה באמון הציבור כלפיה.
שיהיו במשפט, או "צדק" שמגיע באיחור, מאבד מהאפקטיביות שלו וקרוב יותר לאי צדק ולעינוי דין, ויש גם מקרים כאלה.
הערות והארות בנושאי משפט וחברה
א. עד המדינה (ש.ד. ששמו אסור לפרסום), במשפט הגדול והמסובך של "
הולילנד", נפטר בעיצומו של המשפט.
ב. העובדה המצערת הזו, יוצרת תסבוכת משפטית גדולה ביותר, לתביעה הכללית, לבית המשפט ומשחקת לידי הסנגוריה.
ג. המצב שנוצר:
- לגבי הנאשמים שהעד העיד לגביהם והוא נחקר חקירה נגדית, העדות שרירה וקיימת ונתונה לשיקול דעתו, התרשמותו ומשקלו של בית המשפט.
- לגבי הנאשמים, שהעיד אך לא נחקר נגדית, עדותו כמעט ולא תופסת ואין אפשרות להחליט על סמך עדות זו, אלא אם יש עדויות אחרות המסבכות את הנאשמים.
- לגבי העדים, שלגביהם עדיין לא העיד, מצבם טוב, אין אפשרות להשתמש בעדותו במשטרה ללא חקירה נגדית.
- התביעה הכללית, יכולה לוותר או לצמצם האישומים שעדיין לא הוכחו לגבי הנאשמים, שלגביהם מתייחסת עדות עד המדינה.
- התביעה יכולה לסיים בשלב זה את המשפט, אם אין לה עדים או ראיות נוספות ולסכם ע"ס מה שכבר הובא בפני השופט.
- הסנגוריה יכולה לטעון בשלב זה לאור ההתפתחות המפתיעה, לגבי חלק מהנאשמים או חלק מהאישומים את טענת No case to answer, כלומר: אין להשיב להאשמה, כי לא הוכחו יסודותיה, לא הוכחה אשמתם ואין לחייב את הסנגוריה לנהל משפט על מה שלא הוכח, אפילו לכאורה.
- משפט "הולילנד" שהפך ממשפט הדגל נגד השחיתות השלטונית, בה מעורב אפילו ראש ממשלה לשעבר, בתפקידו כראש עיריית ירושלים לשעבר, עם כל צמרת עיריית ירושלים, יזמי נדל"ן, מאכרים, בעלי קרקעות, מקבלי שוחד ונותני שוחד, מגיע לסיום טרגי-קומי, ועלול להיזכר בציבור במקום "הולילנד" (ארץ קדושה) "להולישיט" (חרה של ארץ).
- חבל, חבל מאד שהגענו עד הלום.