גם אם לא כולנו אוהבים אותו או מסכימים עם מעשיו, גם אם אנו רואים עצמנו נפגעים או מופלים לרעה, חובה עלינו לדאוג שכל אורח הבא להתארח בצל קורתנו יתקבל בכבוד הראוי ושלא ישתבש שום פרט חס וחלילה; א. מפני שהאורח רם מעלה. ב. מפני שהוא נשיא מדינה ידידותית שלא פעם עומדת לימיננו ומטילה וטו. ג. משום שמדינה זו מסייעת לנו רבות ואסור לנו לירוק לצלחת שממנה אנו אוכלים.
ברור לנו שהוא ישתדל מאוד להיות "אובייקטיבי ושוויוני". ועוד יותר ברור שהוא ישתדל מאוד להיות אמפטי וסובלני כלפי הערבים הפלשתינים וישתדל מאוד שלא לעורר את זעמם ולא לפגוע בכבודם וברגשותיהם, כי להם יש כבוד ורגשות פגועים מאוד. וברור שהוא יזדהה עם "החלשים והמדוכאים והכבושים" כי זה מאוד "IN" ולא משנה שסיוע זורם אליהם שנים רבות מכל העולם, ושהעם הערבי הגדול כובש היום את כל העולם, הם עדיין המקופחים, לכן אל לנו לפתח ציפיות שמהנשיא הזה תצמח לנו ישועה, כך גם לא יהיו לנו אכזבות.
חשוב שכבוד הנשיא ופמלייתו ירגישו כאן בין ידידים, חשוב שדברים שלא רואים משם, יראו מכאן, חשוב שהוא יראה את הנס הזה שנקרא מדינת ישראל, שיראה על איזה שטח מדובר, ומה סובב אותנו, שיקשיב לדיבורים ולאיומים של השכנים הסובבים אותנו. ועם כל זאת, חשוב מאוד שנעמוד איתנים על כבודנו וזכותנו לחיות כאן על חלקת האדמה הקטנה הזאת, בביטחון. ושידע כבוד הנשיא אובמה ושידעו כל הבאים אחריו, שאין להם זכות לכפות עלינו להניח ראשינו על מזבח השלום או לשלם מחירים מופקעים עבור הבטחות של הודנה או כל תרגיל אחר שפירושו שקט מדומה, זמני, עד לאינתיפאדה הבאה.
אנחנו כבר הבנו את התרגיל ושילמנו שכר לימוד גבוה מאוד, החרבנו ערים ויישובים פורחים ומשגשגים, הפצנו את תושביהם לכל עבר, והקמנו להם מדינה שמעולם לא הייתה להם, נתנו להם נשק שידענו שייעשה בו שימוש נגדנו, והיום בתוך המדינות הפלשתיניות פועלות קבוצות של אל-קאעידה וכולן נשלטות על-ידי כנופיות טרור, כשהחזק יותר והאכזרי יותר שולט בשטח. מנסיוננו למדנו שההסכמים עם כל העמים הסובבים אותנו לא שווים את הנייר עליו נכתבו.
לא להפגין ולא להעלב
מקווה שבין כל הסיורים ימצאו זמן להראות לכבוד הנשיא את שיתופי הפעולה הטובים, יראו לו איך ליד כל ישוב או התנחלות יהודית, פורחים ועולים ישובים ערביים הנבנים מאותם חומרים ובאותו ציוד, איך הפיתוח והשגשוג הוא של שני העמים. רוב האוכלוסיה הפלשתינית לא רוצה בשום אופן להתנתק מאתנו, כי הם מתפרנסים וחיים טוב יותר מכל תושבי המדינות הערביות הסובבות אותנו.
ולסיום כדאי שנדע שכל הפגנה או עלבון או בושת פנים, ידחפו את הנשיא ופמלייתו היישר לזרועות הפלשתינים. עלינו ללמוד להקשיב ולא להבטיח, להסכים ולא לקבל, ובמזרח התיכון להתנהג כמו במזרח התיכון. ואם נראה כאילו אמרתי דבר והיפוכו, אכן לזאת התכוונתי.
ברוך הבא בצל קורתנו, כבוד הנשיא מר
ברק אובמה.