יום השואה והגבורה חלף הלך לו. בבלוגים ובפוסטים בפייסבוק כלומר בתקשורת החברתית, קיים דיון מעמיק, לו שותפים רבים, שלא מצא את מקומו בתקשורת האלקטרונית והכתובה. להוציא התייחסות חד פעמית זו, בעיתון אחד בלבד (ישראל היום), שוב חלף לו האירוע המכונן הזה, כשהוא פגום ונכה.
לאלפי מילים אולי עשרות אלפים, נזקקו הכותבים כדי לתת ביטוי הולם לאירוע הנורא שפקד את עם ישראל .
אבל כו-לם (מחוץ לאותו אחד שהזכרתי), עוסקים באסון שנחת על יהדות המערב, קרי זו האשכנזית. אף מילה על האסון שנחת במקביל על יהדות המזרח.
בטקס המכובד של הדלקת המשואות, לא השתתף אף נציג של יהדות צפון אפריקה ושל עירק.
בארון הספרים היהודי יש כבר נציגות נכבדה לפן הזה של השואה. אבל בכל הקשור לחלונות הגבוהים, הס מלהזכיר או מלהתייחס.
הטמטום (ואולי זו סתם אי הבנה?) חוגג כאן את ניצחונו. במשרדי הקודקודים, מחוץ לעצם העניין, לא מבינים את הפוטנציאל ההסברתי העצום של פרשיה היסטורית זו. ומי כן הכיר בסבל ובמצוקה דאז? ממשלת גרמניה... היא זו שמחלקת היום פיצויים לניצולי השואה מהמזרח. היא ולא ישראל...